בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריכים היום כי לאחר תקופת החגים נתחיל לראות ירידה בצריכה הפרטית שהיא מנוע הצמיחה של כלכלות המערב. "אנו מעריכים שעם סיום חופשת הקיץ, ועוד יותר מזה לאחר החגים, נראה התמתנות בצריכה הפרטית. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים החל לרדת בחודש יולי על רקע עליית התחלואה ואולי גם על רקע סיום תשלומי האבטלה לעובדים בחל"ת" כותבים בחטיבה הפיננסית.

"מספר הנדבקים היומי בישראל המשיך לעלות בשבוע החולף לרמות כפולות מאלו של בריטניה וארה"ב (למיליון איש). בתי הספר נפתחים השבוע, כמו במדינות נוספות רבות, והדריכות בעולם לקראת האירוע הזה גבוהה. למרות מגבלות התו הירוק, והחשש מהידבקות אנו רואים שהצריכה הפרטית ממשיכה לגדול בקצב מהיר. הרכישות בכרטיסי אשראי בשבוע החולף המשיכו לשבור שיאים חדשים, ובעיקר זינוק חד בהוצאות למסעדות ונופשים. חלק לא מבוטל מהעלייה מיוחס להערכתנו לעליות המחירים החדות במחירי השירותים האלו, כמו גם לקושי לטוס לחו"ל שמסיט את הביקושים לשוק המקומי. 

"בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, כמו כן לא היה שינוי בהכוונה המוניטרית לפיה המדיניות תהיה מאוד מרחיבה לאורך זמן. הוועדה המוניטרית מעריכה "שאין חשש להתפרצות אינפלציוניות". יחד עם זאת, ההודעה מציינת "שעליית המחירים מקיפה מספר רב יותר מהרכיבים במדד", שזו אינדיקציה מסוימת להתבססות האינפלציה ברמה הנוכחית".

עוד כותבים בבנק הפועלים כי הסיכויים להתפרצות אינפלציונית, כמו שטוען בנק ישראל הם כנראה נמוכים, "אנו מעריכים שבנק ישראל היה משנה את המדיניות הרבה לפני שהיינו רואים נתוני אינפלציה כמו אלו שבארה"ב לדוגמה. עדיין קיים סיכוי שהאינפלציה תיוותר גבוהה מ-2% לפרק זמן לא מבוטל, זה יכול לקרות לדוגמה אם נראה שאי-חזרה של עובדים למעגל העבודה גוררת עלייה חדה בשכר, או מעלייה במחירי שכר-הדירה כתגובה לעליית מחירי הדירות.

"מספר בנקים החליטו לא להמתין לפד והעלו ריבית. זה התחיל בשווקים המתעוררים, אבל עבר גם למדינות מפותחות. דרום קוריאה העלתה בשבוע שעבר את הריבית לרמה של 0.75%. הונגריה וצ'כיה העלו אף הן את הריבית החודש, ונורבגיה לא העלתה עדיין ריבית, אך הודיעה על כוונתה לעשות זאת בספטמבר. האינפלציה במדינות שהעלו ריבית גבוהה מזו שבישראל, אך רק בהונגריה אפשר לומר שהאינפלציה ממש גבוהה.

"בכל המדינות האינפלציה אגב נמוכה מזו שבארה"ב (5.4%). עליית מחירי הנדל"ן הייתה שיקול מרכזי בהחלטות הריבית, ובייחוד במדינה כמו קוריאה. הפער המשמעותי בעינינו בין ישראל למדינות שבטבלה הוא שער החליפין. הייסוף של השקל בולט, למרות רכישות המט"ח של בנק ישראל. עד סוף השנה האינפלציה בישראל תגיע לשיעור שנתי של 2.5%, ונראה שמחירי הדירות גם הם ימשיכו לעלות. אלמלא השיקול של שער החליפין, כנראה שהעלאת ריבית הייתה עומדת על הפרק גם אצלנו.

"תהליך עליית הריבית בישראל לא צפוי להתחיל בחודשים הקרובים, אך מנגד, סביר שהוא גם לא יפגר בהרבה אחר עליית ריבית הפד. כלומר, יתכן אפילו שנראה עליית ריבית ראשונה בעוד כשנה. תחילת צמצום רכישות אג"ח על ידי הפד עוד השנה, מחזקת את הערכתנו שתוכנית רכישות האג"ח של בנק ישראל לא תוארך. נמשיך לראות רכישות מט"ח ספורדיות במטרה להאט את הייסוף בשער השקל".