כלכלני בנק הפועלים מעריכים היום שעיקר הסיכון בתהליך של אינפלציה ארוכת טווח (ומסוכנת) נמצא בשוק העבודה. כלומר, ככל שלחצי השכר כלפי מעלה יגברו הרי שהם יתורגמו לאינפלציה גבוהה יותר ובעלת אופי פרמננטי שיחייב פעולה של הממשלה ושל בנק ישראל.

"מדד המחירים לחודש ספטמבר עלה ב-0.2%, בדומה לקונצנזוס בשוק. חודש ספטמבר מאופיין בעונתיות נמוכה, כלומר העלייה היא גבוהה יחסית. מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת השנה בשיעור של 2.5% בעיקר בשל גורמים גלובליים, כמו התייקרות הדלק, עלייה במחירי ההובלה שהשפיעה על מחירי הריהוט וציוד לבית, המחסור העולמי בשבבים שמשפיע על מחירי הרכבים ושכירת הרכבים. להערכתנו תהליך זה טרם הגיע לכדי מיצוי, והוא צפוי להימשך עוד מספר חודשים.

"אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים נמשיך לראות התייקרויות שמקורן מהעולם, ובעיקר במחירי האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע בסוף השבוע ל-85 דולר, נתון שצפוי להשפיע על מדד המחירים לחודש נובמבר. האינפלציה בשנת 2021 צפויה להגיע ל-2.8%, אך אנו צופים שקצב זה יתמתן לאורך זמן. התחזית ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.9%. אנו ממשיכים להעריך שעיקר הסיכון הוא לאינפלציה גבוהה יותר לשנה הקרובה.

"האינפלציה לטווחים הארוכים יותר תלויה במידה רבה בשוק העבודה - אם נראה את השכר מגיב לעלייה באינפלציה, זה עשוי להותיר את האינפלציה ברמה גבוהה. הסיכון לאינפלציה גבוהה יותר בעולם עולה עם הזמן והוא משליך גם על ישראל" אומרים היום בבנק הפועלים.

בדומה למרבית הבנקים המרכזיים בעולם, בנק ישראל רואה בעליית האינפלציה כתופעה זמנית, אולם בפועל הוא החל בהדרגה בשינוי המדיניות: אי-הארכה של תכנית רכישת האג"ח, "שינוי בהכוונה המוניטרית ואף עדכון תחזית הריבית של חטיבת המחקר שמראה על אפשרות לעליית ריבית בשנה הקרובה. הסיכויים לעליית ריבית אחת לפחות במחצית השנייה של 2022 נראים עתה גבוהים" מסכמים בפועלים.