בתחילת שנת 2021 היינו ערוכים לזינוק ברמת החוב הציבורי של ישראל. אם לפני משבר הקורונה עמד החוב הציבורי על רמה בסדר גודל של 60% ששיקפה את העובדה שלא היה תקציב מסודר ולכן בעוד ההוצאות היו פחות או יותר ללא שינוי ביחס לפעם האחרונה שעבר תקציב, הרי שהכנסות המדינה ממסים היו גבוהות ושיקפו צמיחה טובה ואפשרו לממשלה הקודמת לחלק כסף בקופסאות שונות ומשונות מבלי להגדיל את החוב, הרי שתחילת משבר הקורונה היה עלול להביא לשינוי מסוכן.

נתונים שמפרסם החשב הכללי והם למעשה אומדן ראשוני לחוב הציבורי של ישראל מגלה ששנת 2021 הסתיימה עם חוב של 70% תוצר וזה נתון משמעותי שמאפשר גמישות טובה לממשלת האחדות שתיאלץ להתמודד עם הקשיים של משבר האומיקרון או כל משבר אחר, לא עלינו, שיגיע (אם יגיע).

נסביר לרגע את הדינמיקה ואת החשיבות של הנתון שמפרסם האוצר (החשב הכללי). למעשה מדינה, כמו תא משפחתי, אמורה להוציא כסף בהתאם להכנסות שלה. רק מה, זה בלתי אפשרי לצמוח מבלי לגייס חוב ואז נשאלת שאלה איזה חוב, באיזה גודל וכמה אנחנו מוכנים להקריב את הרווחה של הדורות הבאים על חשבון ההוצאה השוטפת או לחילופין ובמקרה הטוב: עד כמה אנחנו מוכנים להקריב את ההוצאה השוטפת כדי לייצר צמיחה עתידית לדורות הבאים.

כך למשל אם אנחנו מעבירים את ישראל לעולמות של תחבורה ציבורית מתקדמת שכוללת רכבות עיליות, תחתיות, קלות וכן הלאה הרי שיש צורך בהשקעות עתק היום כדי לייצר צמיחה בעתיד (קירבה של המרכז לפירפריה, לצמצם את בזבוז הזמן על פקקים וכן הלאה). זה אומר להוציא כסף עכשיו, לסבול בפקקים עכשיו, אבל בהמשך ליהנות מהפירות של ההשקעה הזו.

מכיוון שההכנסה השוטפת אינה מאפשרת השקעות בסדר גודל כזה כאן ועכשיו הרי שיש צורך ללוות כסף וזה חוב טוב, אפילו מצויין. אבל אנחנו לווים כסף כדי לחלק אותו לקבוצות לחץ שאינם מייצרים כלום, הרי שזה חוב רע.

משבר הקורונה גרם לאובדן הכנסות למדינה (אנשים חששו לצאת מהבית, היו בסגרים ובבידודים ולא עבוד ולכן לא שילמו מס וכן הלאה) כשבמקביל היה צריך לסייע אם בדרך של מענקים ותשלומי חל"ת ואם בדרכים אחרות הרי שהיינו מצפים שהממשלה תלווה יותר כסף ותעביר אותו מבלי לייצר השקעה לצמיחה עתידית. בעיקרון זה רע אבל מחויב המציאות כי קריסה של משקי בית תהיה בעייתית הרבה יותר.

עכשיו נשאלת השאלה עד כמה ניתן ללוות כסף מבלי שהריבית תהיה גבוהה מידי ותשעבד את הדורות הבאים לתשלומי חוב וריבית וכן הלאה.

כאן גילתה ממשלת האחדות אחריות גדולה ופשוט העבירה תקציב שהכניס ודאות לעולם הכלכלי ועליו היא משחקת וזה מאפשר לכל השחקנים בעולם הכלכלי לבחון את הכלכלה הישראלית בעיניים אובייקטיביות שבסופו של יום מקבלות ביטוי בדירוגי האשראי הגבוהים של ישראל, באטרקטיביות להשקעות של משקיעים זרים וכן הלאה.

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "רמת החוב התוצר, יחד עם נתוני הצמיחה הגבוהים, הגידול בהכנסות המדינה ורמת הגרעון הנמוכה הם עדות לחוזקה של כלכלת ישראל ולמדיניות פיסקלית אחראית".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הירידה ביחס חוב תוצר מוסברת על ידי צמיחה משמעותית בפעילות המשק, כאשר תחזית התוצר של שנת 2021 עומדת על כ-1.5 טריליון שקל ומשקפת צמיחה ראלית של 6.7%. במקביל גרעון הממשלה ביחס לתוצר ירד ל-4.5% בשנת 2021 וזאת לעומת גרעון של 11.4% בשנת 2020.

עוד ב-

בנק הפועלים: מאגרי הגז מונעים ממשבר האנרגיה להגיע לישראל

לכתבה המלאה

"הצמצום בגרעון הממשלה ביחס לתוצר הוא בעיקר מגידול של 30% בהכנסות הממשלה. הירידה ביחס חוב תוצר בשנת 2021 באה לאחר עלייה של כ-12% ביחס חוב תוצר בשנת 2020 ביחס לשנת 2019, השנה בה חל גידול בשל משבר הקורונה. ישנה חשיבות בחזרה למתווה ירידה בשיעור חוב תוצר בשנים הקרובות, לצורך שמירה על גמישות פיסקלית ותמיכה בדירוג המדינה".