איתי בן ארי, מנכ"ל הברוקרז', קבוצת Elephant, במאמר מיוחד: החל מ-2020, ביתר שאת במהלך 2021 ובאופן חלקי בתחילת 2022, עודף ביקוש שנבע מתחושת ה-FOMO (fear of missing out) הניע את המשקיעים והשווקים, גרם לעודף ביקוש ולסטייה בתמחור של חברות טכנולוגיה פרטיות ביחס למודלים שהיו מקובלים בשוק לאורך זמן. באופן בדומה לשווקי ההון הציבוריים, גם שוק הסקנדרי מגיב לעודף ביקוש או היצע, דרך מנגנון התמחור של הנכס הפיננסי.

שינוי סביבת המאקרו, האינפלציה, תהליך העלאת הריבית יחד עם פרוץ המלחמה באוקראינה, הביאו לשינוי מגמה בכלכלה העולמית והשווקים בעולם הגיבו בהתאם, לרבות שוק ההשקעות הפרטיות. עם זאת, תמחור העודף של החברות הטכנולוגיה הפרטיות, שראינו טרום המשבר מביא כיום גם לתגובת יתר הפוכה ולתופעה של JOMO (joy of missing out) בקרב המשקיעים.
 

עוד ב-

קבוצת אלפנט מכריזה על השקת קרן חדשה: זה מי שיעמוד בראשה

לכתבה המלאה

עודף ההיצע בשוק הסקנדרי התאפיין בראש ובראשונה בהתאמת צד הביקוש. זה לא שיש מחסור בהון פנוי להשקעה (Dry Powder) אלא עליה ברמת הסלקטיביות של המשקיעים המוסדיים והקרנות בבחירות חברות, באיכות בדיקות הנאותות והתאמת המכפילים באופן משמעותי כלפי מטה ובהתאם לענף, טכנולוגיה, שולי הרווח, וצפי הצמיחה העתידי. הסלקטיביות העודפת נובעת ממניעים שונים, החל מתחושה שהירידות טרם מיצו עצמן, ריבוי הזדמנויות השקעה אטרקטיביות, וכלה במניעים טכניים כמו אחזקת יתר בהשקעות בלתי סחירות, הנובעת מירידה חדה בשערי ההשקעות הסחירות.

התאמת צד ההיצע הגיעה יותר מאוחר, אבל הגיעה ובגדול, גם ברמת המחירים אבל גם בהיקף ההיצע, שמגיע כיום גם מקרנות הון סיכון גלובליות גדולות ומובילות שמחפשות נזילות להשקעות הרבות שביצעו בשלוש השנים האחרונות, גם במצב שהמימוש מגלם הפסד ביחס למחיר ההשקעה המקורי. ניתן לראות היצע מגוון ממניות Common ועד מניות Late Preferred בבלוקים במגוון גדלים ובהתאם לפרופיל של המוכר.

ההזדמנות: המצב בשוק הסקנדרי היום הינו בעל מאפיינים דומים למה שראינו בשוק ההון הציבורי בתחילת 2009, בשיאו של המשבר הפיננסי של 2008, מבחינת ההזדמנויות לרכוש חברות במחירים אטרקטיביים. ניצול המצב הקיים אינו טריוויאלי ואינו מתאים לכל משקיע ותלוי בשלושה מרכיבים עיקריים, אבל לא בלעדיים: גישה להיצע והזדמנויות איכותיות.

כפי שציינתי קודם, יש היצע רב, גם מבחינת ההיקף וגם מבחינת החברות. החוכמה היא למצוא את החברות הטובות יותר, אלו שישרדו את המשבר מבלי צורך לגייס הון חדש תוך הורדת שווי ומחיקת ערך משמעותית (down round) מה שמביא לפגיעה קשה בשווי המניות בתחתית ה- Cap table (לדוגמא, הגיוס האחרון ב- CyberReason שלמעשה כמעט ומחק את האחזקות של בעלי המניות הקודמים).

למצוא את החברות שממשיכות לצמוח ולגדול גם בשוק הנוכחי, תוך התאמת מבנה ההוצאות וקהל היעד, במטרה לשפר את שולי הרווח ולהציג מסלול ברור להגעה לרווחיות ובשלות להנפקה ציבורית עתידית.

Execution: לאור העובדה שמדובר בחברות פרטיות שלא מפרסמות מידע פיננסי לציבור, הגישה למידע פיננסי ומחקר איכותי היא מרכיב קריטי בביצוע השקעה איכותית. המידע קריטי כדי לאמת את המצב העסקי של החברה, את הערכת השווי העדכני שלה (בהתאם לסביבת המאקרו והשוק שבו היא פועלת), קצב שריפת המזומנים ו ותקופת ה-   runwayשיש לה מבלי צורך לגייס הון חדש, וכמה שווה כל סוג מניה ב- Captable, בדגש על המניות שהמשקיע עומד לרכוש במסגרת העסקה.

נזילות ואופק השקעה: כמו בכל משבר, משקיעים נזילים (Dry Powder) שיש להם אופק השקעה מספיק ארוך לצלוח את תקופת המשבר עד להתאוששות, ופועלים אקטיבית לנצל את המצב היום לביצוע השקעות חכמות ואיכותיות – הם אלו שיצאו נשכרים ומורווחים יותר מאחרים.

כאשר בוחנים את הביצועים ההיסטוריים של קרנות השקעה פרטיות, במערכת המיידע של Preqin (פלטפורמת מיידע גלובלית המרכזת את ביצועי קרנות ההשקעה הפרטיות), לפי בציר, השנה שבה החלו להשקיע, ניתן לראות שקרנות שביצעו השקעות בסוף תקופת משבר ולתוך תקופת ההתאוששות, הציגו באופן מובהק ביצועים טובים ביחס לממוצע ארוך הטווח שלהם ושל סגמנט ההשקעה שבו הם פועלים.