המלחמה כנגד החמאס ממשיכה בכל הכוח, ואתה ההבנה כי מדינת ישראל צריכה להעמיד תכניות ריאליות לשיקום העוטף, בשביל להחזיר את התושבים מהר ככל הניתן. על פי ההגדרה של מס רכוש, רק כ-15 בתים ביישובי העוטף צריכים להיהרס ולהיבנות מחדש. לעומת זאת, גורמים שהשתתפו בסקר של משרד הביטחון טענו כי המספר המדויק הוא כ-200 בתים. ובכל זאת, מדובר במאות מיליוני שקלים שיוקצו רק עבור שיקום העוטף.

הבעיה האמיתית מקורה בהגדרות יבשות של מס רכוש, ועל הפער הזה תצטרך לגשר מינהלת תקומה שקיבלה תקציב נדיב במיוחד של 18 מיליארד שקל. על פי החוק היבש שעליו פועלים, בשביט להחליט אם בית מיועד להריסה יש לבחון שני רבדים. הראשון הוא המצב ההנדסי – אם הבית נפגע או נהרס, אך היסודות שלו תקינים – הבית בהחלט בר שיקום. הרובד השני הוא כלכלי, אם עלות השיקום תעלה יותר מ-60% ממחירו של הבית, אין טעם לשפץ אותו, ולכן הוא ייהרס וייבנה מחדש.

אם נסתכל על המציאות שבשטח ולא על הבירוקרטיה, נגלה שצריך להתייחס גם לרובד הנפשי. משפחות רבות לא יחזרו בקלות לקיבוצים (במיוחד לבארי), או לכל הפחות לשכונות הספציפיות שספגו את ההרס הכבד – כדוגמת השכונה המערבית של בארי, שבה התחוללו קרבות קשים במיוחד.

הסקר להערכת הנזקים בעוטף החל כבר לפני חודשיים בניהולו של האלוף במיל' רוני נומה ובשילוב מינהלת של משרד הביטחון, והוא קרוב לסיומו. ע"פ נתונים שדווחו ב"כלכליסט" כ-1,700 בתים נפגעו, ו-200 מהם מיועדים להריסה. הקיבוצים שספגו את הנזק הכבד ביותר היו בארי, כפר עזה וניר עוז. עלות שיקום כלל הבתים תהיה לכל הפחות 300 מיליון שקל.

הסקרים שבוצעו הם רק הצעד הראשון והכרחי בשביל לשקם את כלל היישובים שנפגעו. המטרה של מינהלת התקומה היא לאפשר חזרה של יישובים במרחק 4-7 ק"מ מהגבול כבר בחודש פברואר, ואילו התושבים המתגוררים במרחק של עד 4 ק"מ, יוכלו לחזור באוגוסט. כמו כן, גם בתי ספר שונים שהיו קיימים צמוד לגדר יועברו באופן קבוע לאזור מרוחק יותר.

עוד ב-

קיבוץ בארי עובר ליעד חדש: איפה יגורו 300 המשפחות ששרדו?

לכתבה המלאה

עד כה, עלות פינוי התושבים מהדרום וכן מהצפון עלתה כ-2.4 מיליארד שקל, ואין ספק כי הסכום ימשיך לגדול לממדים שעוד לא נראו בישראל. מדינת ישראל עומדת בפני החלטות ומשימות שהיא אינה התמודדה איתן בעבר, אך לתושבים אשר אינם מסוגלים לחזור עוד לבתיהם אין זה משנה – הם רק רוצים לחזור הביתה.