בעולם

לקראת המשחק: למה אירלנד תמיד נגד ישראל?

המדינה המרוחקת מובילה את הקו הנוקשה ביותר באירופה נגד ישראל, כולל החרמת ענק של האירוויזיון. הזיכרון הכואב מהשלטון הבריטי וההקבלה שמפלגת את העם

מערכת ice | 27/9/2026 18:32 עקבו אחרינו בגוגל

ישראל אירלנד (צילום אילוסטרציית בינה מלאכותית)

אירלנד מרבה להתבטא נגד ישראל בזירה הפוליטית והבינלאומית - מאיום בהחרמת משחקי כדורגל ועד לפרישה שנייה מהאירוויזיון בשל השתתפות ישראל. אבל למה זה קורה? מדוע מדינה מערבית, שנמצאת אלפי קילומטרים מישראל, מגלה סנטימנט כה חזק כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואיך כל זה קשור להיסטוריה של אירלנד?

כזכור, שחקני נבחרת אילנד שקלו להחרים את המשחק של ליגת האומות נגד ישראל. אולם, בהצבעה שנערכה הוחלט ברוב מכריע לקיים את המשחק היום (ראשון). השחקנים יעלו למגרש עם סרטים שחורים כאות מחאה. במקביל, אירלנד הודיעה רשמית כי לא תשתתף ולא תשדר את אירוויזיון 2027 בשל השתתפות ישראל והמלחמה בעזה - החרמה שנייה ברציפות של התחרות על רקע זה.

העמדה האירית בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינה חדשה, והיא הפכה לאורך השנים לאחד הקווים המדיניים המזוהים ביותר עם המדינה. כדי להבין אותה, צריך להסתכל גם על ההיסטוריה של אירלנד ועל המאבק הארוך שלה לעצמאות מהשלטון הבריטי.

השורש ההיסטורי - הזיכרון של השלטון הבריטי

במשך מאות שנים הייתה אירלנד תחת שלטון בריטי, והמאבק לעצמאות הפך לחלק מרכזי מהזהות הלאומית האירית. מתוך הרקע הזה נוצרה אצל חלקים מהציבור האירי הקבלה בין המאבק הלאומי שלהם לבין המאבק הפלסטיני, שני עמים המבקשים לממש את זכותם להגדרה עצמית מול כוח שנתפס כחזק מהם.

הקשר לבריטניה מוסיף רובד נוסף. ארתור בלפור, שכיהן בעבר כשר לענייני אירלנד, היה בהמשך שר החוץ הבריטי ופרסם ב-1917 את הצהרת בלפור, שתמכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

כך שרוב האירים מקבילים את עצמם לפלסטינים, וישראל - לבריטניה

לא תמיד הייתה תמיכה בפלסטינים

היחס האירי לישראל ולציונות לא היה תמיד כפי שהוא כיום. בראשית המאה ה-20, היו לאומנים אירים שראו בציונות מאבק לאומי של עם המבקש עצמאות. בהמשך, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, השתנתה התפיסה אצל חלקים גדולים בציבור האירי, וישראל נתפסה יותר ויותר כצד החזק בסכסוך.

אירלנד הפכה לאחת המדינות האירופיות המזוהות ביותר עם קידום ההכרה במדינה פלסטינית. ב-1980 היא הייתה המדינה הראשונה מבין חברות האיחוד האירופי שקראה להכרה במדינה פלסטינית, וב-2024 הכירה רשמית במדינת פלסטין לצד ספרד ונורבגיה. ממשלת אירלנד הדגישה במקביל כי היא מכירה בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון.

הזווית של צפון אירלנד ("הסכסוך")

הסכסוך הפנימי בצפון אירלנד, המכונה "The Troubles", העמיק לאורך השנים את החלוקה בין שני המחנות ואת האופן שבו הם התייחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בקרב הקתולים והלאומנים, ובהם תומכי סין פיין, התפתחה הזדהות עם הנרטיב הפלסטיני כחלק מתפיסה רחבה יותר של מאבק לשחרור לאומי ואנטי-אימפריאליסטי. בשכונות קתוליות בבלפסט ובדרי ניתן לראות עד היום ציורי קיר גדולים שבהם מופיעים דגלי פלסטין לצד דגלי אירלנד.

מנגד, בקרב פרוטסטנטים ויוניוניסטים, המזוהים עם השלטון הבריטי, התפתחה לעיתים הזדהות עם ישראל, ובחלק מהאזורים ניתן לראות דגלי ישראל כסמל לתמיכה בבריטניה, במערב ובשלטון החוק.

לעומת זאת, בישראל נשמעת ביקורת על המדיניות האירית, בטענה שהיא משליכה את ההיסטוריה האירית על סכסוך מורכב במזרח התיכון ומתעלמת מהיבטים מרכזיים מבחינת ישראל, בהם סוגיות הביטחון, הטרור וההיסטוריה היהודית.

עוד ב-

הביטקוין מגרד את ה-85,000 דולר: האם הפריצה בדרך?

לכתבה המלאה

בסופו של דבר, העמדה האירית כלפי הסכסוך אינה נובעת רק מהמתרחש במזרח התיכון. ההיסטוריה של המאבק האירי לעצמאות, הזיכרון של השלטון הבריטי והחוויה של הסכסוך בצפון אירלנד מספקים חלק מהמסגרת שבאמצעותה החברה והפוליטיקה באירלנד מפרשות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.