השבוע הזה ייזכר לעוד שנים קדימה, בעיקר בגלל מה שלא התרחש בו, בגלל ההחמצה ההיסטורית, המחדל המדיני הגדול ביותר של העשור האחרון. בשבוע הזה ויתרה ישראל על חלום הנורמליזציה עם סעודיה, ויתרה על ברית ההגנה האזורית, ויתרה על בידוד איראן.

בשבוע הזה, במקום לנרמל את היחסים עם סעודיה, נתניהו בחר לנרמל את בן גביר והכהניזם, והאמריקאים החליטו להתקדם בלעדיו. ישראל נותרה מבודדת, חסרת השפעה, מאבדת את מעמדה כשותפה הקרובה והחשובה ביותר של ארה״ב במזרח התיכון, אסון מדיני וביטחוני, שעלול לרדוף אותנו שנים קדימה.

נורמליזציה עם סעודיה הייתה חלומו של נתניהו, פסגת עשייתו המדינית, מאז החתימה על הסכמי אברהם וביתר שאת עם היבחרותו לראשות הממשלה, נתניהו לא פסק מלדבר על "הרחבת הסכמי השלום" כלומר, נורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערב נוספות. 

בנאומו הראשון בכנסת, הציג נתניהו את המהלך כמטרה מרכזית של ממשלתו החדשה, הדברים הוזכרו שוב ושוב בנאומים רווי אופטימיות, בעצרת האו״ם ובסרטונים ששחרר לרשת. השבוע התנפץ החלום, בזמן שהנשיא טרמפ מבקר בסעודיה וחותם איתם על הסכמים ועסקאות נשק במיליארדים, נאלץ נתניהו לשוב לבית המשפט ולהמשיך בעדותו, משלים עם גניזת החזון וריסוק המורשת.

הסעודים דווקא רצו במהלך, לאחר שנבחר נתניהו מחדש, אישר מוחמד בן סלמאן לראיון נדיר לפוקס ניוז כי המגעים והשיחות על נורמליזציה עם ישראל נמשכים ובכל יום שעובר אנו מתקדמים לנורמליזציה. באותו ראיון הדגיש בן סלמאן כי סעודיה אינה יכולה להפקיר את הפלסטינים, ועליה לדאוג במסגרת ההסכם גם לקידום ענייניהם. הסעודים דרשו התחייבות ולו סמלית של ישראל לקדם בעתיד משא ומתן למדינה פלסטינית. לא הסכם על גבולות, לא פינוי התנחלויות, התחייבות כללית וסמלית לפעול להשגת שלום גם בערוץ הישראלי פלסטיני.

אבל ממשלת בן גביר-סמוטריץ התנגדה גם לכך, ולאחר ה-7/10 והמלחמה בעזה, הפכה הדרישה הסעודית למשמעותית יותר. כשהבינו טראמפ והסעודים שעם ממשלת ישראל הימנית קיצונית, אי אפשר להתקדם לשום מקום, הם החליטו להמשיך לבד, תוך התעלמות מהאינטרסים הישראלים. האמריקאים שברו את המחויבות לשמר את כוחה ויתרונה האסטרטגי של ישראל באזור וחתמו עם הסעודים על עסקאות נשק מתקדם, לרבות מטוסי קרב וחימושים מתוחכמים.

בנוסף, האמריקאים לא הכחישו את הדיווח על פיו, לסעודיה יתאפשר להקים תוכנית גרעין, דבר שיגרום גם למצרים ולמדינות אחרות לדרוש ולפתח תוכניות דומות, מירוץ החימוש במזרח התיכון מתעצם. הנשיא ביידן תמך בישראל בראש וראשונה בשל מחויבותו הערכית לעם היהודי, לתנועה הציונית ולערכים עליהם הוקמה מדינת ישראל. לעומתו, טראמפ תומך בישראל כשזה חופף ומשרת את האינטרסים שלו, ואם יש מדינה שיכולה להפיק עבורו תועלת רבה מישראל, הוא לא יהסס לחבור אליה.

המציאות לא מחכה, אם ישראל תמשיך בסרבנותה לכל תהליך מדיני ותפנה עורף לאמריקאים ולעולם הערבי, דווקא סוריה יכולה לתפוס את מקומה כחלק מציר מעבר סחורות וגז לטורקיה ולאירופה, גם הייתרון הגיאוגרפי של ישראל הולך ונשחק.

עוד ב-

ניצחון על מחאת המורים יהיה הפסד למערכת החינוך | יריב אופנהיימר

לכתבה המלאה

כשישראל מובלת על ידי ממשלת ימין קיצוני, דוהרת להמשך המלחמה בעזה, מקריבה חטופים וחיילים ואטומה להתפתחויות באזור, המחיר הכלכלי, הביטחוני והמדיני רק הולך וגדל. בזמן שאנחנו מדשדשים את עצמנו בעזה ושוקעים בבוץ, טורקיה, סוריה, סעודיה וארה"ב עושות שלום ועסקים, על חשבוננו.