מאז תחילתה של המאה הנוכחית הלכה ישראל וכמעט שכחה מהסכנה הסונית שהקיפה אותנו מאז קום המדינה. זאת, נוכח סכנתו של הציר השיעי שהקיף אותנו בטבעת של אש וטרור ואיים לכסותה תחת מטריה גרעינית. רכיביו של הציר השיעי כללו את החיבור שבין איראן לסוריה, ההשפעה ההולכת וגוברת של איראן בעיראק, מערך הטרור הבין לאומי שחיבר בין חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלמי הפלסטיני וכמובן החותים בתימן. כל אלה העסיקו אותנו כמו גם איימו על המדינות הסוניות המובילות.

על רקע זה ובעיקר נוכח האיום השיעי, התקרבו מדינות המפרץ לישראל ונחתמו הסכמי אברהם. אולם, היחלשותו של האיום השיעי ואולי גם התפרקותו הסופית שהאפשרות לה מסתמנת על רקע העימות בין איראן לבין ארה"ב, כבר הביאו את המדינות הסוניות ובראשן סעודיה להתרחק חזרה ולחתור להקים מחדש את הציר סוני שאיים על ישראל מאז הקמתה. 

מלחמת חרבות ברזל הצליחה להביא להתמוטטותו של הציר השיעי שאיים על האזור כולו. משטר אסד העלווי, שהיה בן בריתה של איראן וצאצא רחוק של הזרם השיעי, התמוטט ובמקומו עלה לשלטון זרם סוני קיצוני ואלים. בעיראק התחזקו הכוחות הסוניים והערבים על חשבונה של איראן השיעית והלא ערבית. גם המערך הצבאי האדיר של חיזבאללה ספג מכה אדירה והוא כמעט ואיננו. למעשה, חיזבאללה עסוק כעת יותר בעצמו מאשר בישראל. זאת, ביודעו שפירוקו מנשק ימנע ממנו להגן על העדה השיעית בלבנון מפני עשרות מיליוני הסונים המקיפים אותם מכל עבר.

המערך הצבאי האדיר שבנה חמאס והביא לאסון המחריד של ה-7 באוקטובר כבר אינו קיים רובו ככולו, הגם שהאיום הטרוריסטי של חמאס נותר כמובן על כנו. גם האיום החותי רוסן במידה רבה. והכי חשוב, האיום הגרעיני האיראני המיידי הושמד וארה"ב נראית נחושה לעקור אותו מהשורש. אותו ואת איום הטילים של איראן. 

והנה, דווקא כאשר האיום השיעי הולך ונחלש צומח מחדש לנגד ענינו האיום הסוני. מדינות אשר ראו באיראן אויב מסוכן ולכן נלחצו לשתף פעולה עם ישראל, המעצמה הצבאית הכי חזקה במזרח התיכון, עושות כעת שינוי כיוון. הן חוזרות לראות בישראל את היריבה בכוח (אף אם עדיין לא אויב בפועל). סעודיה שרצתה ברית נורמליזציה עם ישראל כדי לחזקה נוכח האיום האיראני התרחקה וחזקה במקום את בריתה עם פקיסטאן הגרעינית, ויצרה ברית מחודשת עם סוריה ובת בריתה תורכיה הסוניות. האחרונה, בראשות הנשיא האנטי ישראלי ארדואן, לא חדלה להתחמש ולתקוף מילולית את ישראל באופן אובססיבי וחולני. מצרים אף היא לא מפסיקה להתחמש. 

ההיסטוריונים מתארים את כוחה של מדינת הצלבנים כזה שנשען הן על הכוח הצבאי והן על החוכמה הדיפלומטית. הפרד ומשול ולעולם דאג לסכסך את אויביך כך שלא יחברו יחד. משעה שהציר הסוני סביב מדינת הצלבנים אוחד (בין הכוחות השונים ששלטו באזורי עיראק, סוריה ומצרים) על ידי צלאח אל דין אל איובי התמוטטה מלכות הצלבנים. ישראל אינה מדינת הצלבנים כמובן אך הכוח הסוני קרוב יותר לגבולותינו מהכוח השיעי וכעת הוא גם שב ומתלכד. 

על ישראל להיערך להתפתחות החדשה, הנמצאת רק בתחילתה, ולהבין כי עם הסרת האיום השיעי חוזר העולם הסוני לראות בישראל את האויב ב"ה" הידיעה. אנו לא צריכים אפוא לשמור אמונים לאויבותינו לשעבר (ואולי כאמור גם לעתיד) כמו גם לא צריכים לשמור טינה לאויבתנו הנוכחית איראן. יש לקוות כי המשטר האיראני השיעי הקיצוני יעלם אך ברגע שהוא יעלם, איראן עשויה בישראל בת ברית פוטנציאלית אטרקטיבית דווקא אל מול הציר הסוני המתחדש. בדיוק כפי שהיה בעבר (לפני המהפכה האיסלמית) ובדיוק לשם אותה המטרה. בה בעת, יש לחזק את הציר היווני – קפריסאי כמשקל נגד לעוצמתה הגוברת של תורכיה, ולא פחות חשוב להתחיל לחץ להפסקת הסיוע הצבאי האמריקאי למצרים, במקביל לצמצום המסתמן בסיוע לישראל. 

מעבר לכך, החזרת האיום הסוני סמוך לגבולנו מעלה מחדש את הצורך להגדיל את היקפו של הצבא היבשתי. יותר מדי אוגדות נסגרו בעשרים השנים האחרונות ואנו חייבים להקים אותן מחדש ולצייד אותן ביכולות שריון, תנועה מהירה ולוגיסטיקה מתאימה. צי הטנקים שלנו נמצא בשפל היסטורי וכך גם צי מסוקי הקרב. הקמת האוגדות מחייבת שוויון בנטל ולכן על הממשלה הבאה לוודא כי חוקי הגיוס נאכפים וההשתמטות ההמונית החרדית נפסקת או נושאת לחילופין במחיר כבד. 

ולבסוף, כפי שאנו נדרשים להיערכות צבאית ודיפלומטית מתאימה כך גם הציר הסוני ינסה למנף מחדש את חלומו למוטט את ישראל דרך מדינה פלסטינית שתשב כסרטן בגופנו. על כן, מי שחושב שהתמוטטותו הקרובה של המשטר האיראני תאפשר לישראל לנוח על זרי הדפנה טועה. על ישראל לאמץ גישה פרואקטיבית דיפלומטית ומדינית, לנצל את מעמדה האזורי והגיבוי האמריקאי הנוכחי, כדי שתוכל להשפיע על יחסי הכוחות המתגבשים מחדש במזרח התיכון לפני שיתייצבו. 

עוד ב-

ישראל בירידה: המגמה המפחידה שצריכה להדאיג את כולנו | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

* הכותב הוא יו"ר המפלגה הכלכלית וראש ביה"ס לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו