משפט
המועצה הטילה עיקול ונתבעה על לשון הרע: זה מה שנפסק
מועצת חבל מודיעין הטילה עיקולים על חשבונות הבנק של תושב בגלל דוחות על כלב משוטט - למרות שמסר את הכלב שנה קודם לכן. הוא תבע את המועצה על לשון הרע
כלב משוטט שכבר לא היה בבעלותו, דוחות שמעולם לא הגיעו אליו ועיקולים שהוטלו "בטעות" - כך מצא עצמו אדם תמים במאבק משפטי ממושך מול מועצה אזורית חבל מודיעין, שבסופו זכה בפיצוי של 7,000 שקלים בגין לשון הרע.
בית משפט השלום בראשון לציון קבע לאחרונה כי המועצה הטילה שלא כדין עיקולים על חשבונות הבנק של התובע, בגין דוחות שלטענת המועצה נשלחו אליו על כלב שהיה בבעלותו לכאורה וצולם משוטט ללא בעלים. אלא שהתברר כי התובע כבר מסר את הכלב לעמותת צער בעלי חיים כשנה לפני שהדוחות נרשמו.
לפי פסק הדין, המועצה האזורית רשמה שני דוחות בגין כלב משוטט בשנת 2017, למרות שתובע כבר מסר את הכלב לצער בעלי חיים בשנת 2016. למרות שלוי הוכיח כי הכלב לא היה בבעלותו במועד העבירות הנטענות, המועצה הטילה עיקולים על חשבונות הבנק שלו בסכום של 1,710 שקלים.
ההתנהלות המפתיעה של המועצה נחשפה כאשר התובע פנה אליה מיד לאחר שגילה את העיקולים. באותו יום ממש נשלחה מהמועצה תגובה קצרה ומפתיעה: "העיקול היה בטעות ולא שייך אליך לכן הוא בוטל. יום טוב".
עם זאת, במהלך המשפט ניסתה המועצה לטעון כי כלל לא הייתה "סיבה אמיתית לבטל את הקנסות והעיקולים" וכי מדובר היה ב"ניסוח לא מוצלח". לטענתה, היא פעלה "לפנים משורת הדין" כשביטלה את העיקולים.
השופטת דר להב דחתה את טענות המועצה וקבעה: "העיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק של התובע, אכן הוטלו שלא כדין". השופטת הוסיפה כי הודעת המועצה שהעיקול היה בטעות "מהווה ראיה הפועלת לחובתה של הנתבעת ויש בה כדי לחזק את טענות התובע כי העיקול הוטל שלא כדין".
בית המשפט קבע כי המועצה לא הציגה ראיות למסירת הדוחות לתובע. מניתוח המסמכים עלה כי אחד הדוחות נשלח לכתובת שגויה: "לוינסקי 20, בית עריף", כאשר כתובתו הרשומה של התובע הייתה "לוינסקי 20 תל אביב". הדוח השני חזר למועצה מהסיבה "הנמען אינו ידוע במען".
התובע טען כי "רק במהלך אפריל 2020, כאשר קיבלתי דרישת תשלום חוב מהמועצה, נודע לי לראשונה על הדוחות". הוא שלח שתי הודעות דוא"ל למועצה והסביר כי "מסרתי את הכלב לצער בעלי חיים ב-2016 הדוחות מ-2017", אולם פניותיו לא טופלו.
המועצה טענה כי ההודעות "הועברו לספאם במועצה", טענה שבית המשפט התקשה לקבל: "תמוה כיצד שתי הודעות שונות, לשתי כתובות דוא"ל שונות, הגיעו שתיהן לתיבת הספאם".
בחודש יולי 2021, הטילה המועצה עיקולים על שני חשבונות בנק של התובע. כאשר פנה למועצה, העיקולים הוסרו באותו יום ונשלחה אליו הודעה המכירה בטעות.
בפסק דינה ערכה השופטת דיון נרחב בשאלה האם הטלת עיקול שלא כדין מהווה לשון הרע. השופטת קבעה כי "עצם הטלת עיקול על חשבונות התובע, יש משום פרסום לשון הרע, גם אם מדובר בעיקול בסכום נמוך. זאת, משום, שיש בעצם הטלת העיקול כדי להציג את התובע כמי שמתחמק, לכאורה, מתשלום חובותיו, ויש בכך כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב".
לוי תבע פיצוי של 150,000 שקלים, אך בית המשפט העמיד את הפיצוי על 7,000 שקלים. בנוסף, חייב את המועצה בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים בשל "התנהלות שהתאפיינה בריבוי בקשות" ו"שפה פוגענית ובוטה".
השופטת הוסיפה כי "בפסיקת פיצוי בנסיבות מעין אלה יש לעודד רשויות לנהוג במידתיות ובזהירות כאשר הן נוקטות הליכי גבייה, ובפרט אמצעים דרסטיים כגון הטלת עיקול על חשבון הבנק".
עוד ב-
תביעות לשון הרע רבות מוגשות בישראל, רק לאחרונה דיווחנו על תביעה שהגיש אבי בניהו נגד פעיל הימין הידוע. תביעה נוספת הוגשה על ידי קונדיטורית מוכרת נגד מבקר המסעדות ניב גלבוע. גם השרה מאי גולן הגישה תביעה נגד היחצ"ן רני רהב. אבל לא תמיד תביעות כאלה מסתיימות בהצלחה, כמו שקרה עם חנות המותגים שתבעה לקוחה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
