האם הנאשם הכי מדובר במדינה יכול לקבל הפסקה זמנית ממשפטו? התשובה חיובית לפחות לפי קבוצת לוחמי מילואים שהחליטו לצאת למאבק משפטי במקביל למאבק הצבאי. העתירה הוגשה על רקע הרחבת הלחימה בגזרות השונות, כשהמילואימניקים טוענים שלא הגיוני שראש הממשלה יתפצל בין ניהול המלחמה לבין הליכים פליליים.

קבוצת מילואימניקים הגישה היום עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה להורות ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לעכב את ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

העותרים מבהירים בפתח העתירה כי מהלכם אינו פוליטי: "עניינה של עתירה זו איננה בתחום המגרש הפוליטי, העתירה איננה מוגשת 'מטעם'. העתירה איננה לטובת ראש הממשלה או כל גורם אחר". במקום זאת, הם מדגישים את הרקע הביטחוני שלהם: "מדובר בעתירת קבוצת לוחמים וקצינים במילואים ששירתו מאות ימי מילואים במלחמה בשלל גזרות שונות, מרצועת עזה, לבנון, הגבול עם ירדן ויהודה ושומרון".

את העתירה מוביל רס"מ במילואים שלמה לרנר, עורך דין במקצועו, ששירת למעלה מ-300 ימים ברצועת עזה. לדבריו: "בזמן שאנחנו מקבלים צווי 8 וחוזרים להילחם שאר אזרחי המדינה צריכים להרגיש שהם קיבלו צו 8 אזרחי - לעזוב את הסחות הדעת ואת כל המחלוקות ולהתרכז בלתת גב ללוחמים בחזית". לרנר הוסיף: "כשאנחנו יוצאים לקרב אנחנו רוצים לדעת שראש הממשלה עסוק רק במלחמה אליה הוא שולח אותנו ולא בדברים אחרים שיכולים להמתין".

רס"ם במיל' שלמה לרנר (צילום: תמי מונטג)

בין העותרים הנוספים נמצאים רס״ן במילואים שמעיה אסולין, מ"פ בגדס"ר אלכסנדרוני שאחיו נפל בלחימה, דביר דמרי, לוחם מילואים ואב לשישה ילדים שלמרות פציעה קודמת התעקש להישאר במילואים ולחם הן בעזה והן בלבנון, סרן יהונתן ללזר, מפקד חפ"ק בחטיבת גבעתי ששירת 499 ימים במלחמה האחרונה למרות שנפצע, רס"ן אלחנן חיוון שנפצע במלחמה וחזר להילחם, וסימה בר ששת, קצינת קשר ועורכת דין במקצועה.

זו אינה הפעם הראשונה שקבוצה זו מנסה לעצור את המשפט. לפני כחודשיים הגישו העותרים עתירה דומה לבג"ץ, אך זו נדחתה בנימוק שעליהם לפנות תחילה ליועצת המשפטית לממשלה. העותרים טוענים כי פנו ליועמ"שית, אך היא לא הגיבה לפנייתם. על רקע הרחבת הלחימה בגזרות השונות הוחלט להגיש את העתירה בשנית.

בעתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין יאיר לרנר ואיתמר שיינין, נטען: "ברור לכל כי במסגרת ניהול המלחמה נדרש ראש הממשלה להחלטות הרות גורל בתדירות גבוהה מן הרגיל. כך למשל, החלטות ביחס לפעולות מבצעיות שונות, עסקאות חטופים, פגישות מדיניות לקבלת גיבוי בינלאומי ועוד". העותרים מציינים שישנם תקדימים להפעלת סמכות עיכוב ההליכים, וטוענים כי "בעבר הפעילה היועצת המשפטית לממשלה ו/או מי מטעמה עיכוב הליכים במקרים חריגים הרבה פחות" ממקרה של ראש ממשלה המנהל מלחמה במספר חזיתות במקביל.

עוד ב-

היועמ"שית בהודעה דרמטית: "זה נועד להשפיע על משפטו של רה"מ"

לכתבה המלאה

המילואימניקים מבקשים מבג"ץ להורות ליועמ"שית להפעיל את סמכותה הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי ולעכב את ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה. לטענתם, המצב הביטחוני והאינטרס הציבורי של ביטחון המדינה ואזרחיה מחייבים זאת.