משפט

מגוש קטיף ועד צוק איתן: זה הסיפור הקשה של האיש שהמערכת התעלמה ממנו

הוא אסף חלקי גופות של חיילים בשדה הקרב וקבר עשרות חללים, זה היה תפקידו של חרדי שהתגייס לצה"ל ושירת בקבע. אבל כשהוא טען לפוסט טראומה המערכת התנערה ממנו והוא החל מאבק שנמשך כמעט עשור והסתיים לאחרונה

דוד לוי | 6/7/2025 22:07

קברן צבאי שהקדיש יותר מעשור לטיפול במאות חללים מנהל מאבק משפטי ממושך מול משרד הביטחון, שסירב להכיר בחומרת מצבו הנפשי. הקברן, יליד 1974 ובן למשפחה חרדית מרובת ילדים, התגייס לצה"ל בשנת 1999 והחל שירות קבע שלוש שנים לאחר גיוסו.

תפקידו כלל זיהוי ואיסוף חללים בשטח, לעיתים תחת אש כבדה, טיפול בגופות, ארגון הלוויות ואזכרות, וליווי צמוד של המשפחות השכולות. לאורך יותר מעשור טיפל במאות חללים והיה עד למראות קשים ולטראומות בלתי פוסקות.

בין האירועים הקשים שתיאר בתצהירו, ציין כי נטל חלק בטיפול באסון הנגמ"ש בציר פילדלפי בשנת 2004, בו נאלץ לאסוף חלקי גופות תחת אש. במלחמת לבנון השנייה טיפל בכ-25 חללים, ביניהם חיילים שהכיר אישית. בפינוי בית העלמין בגוש קטיף במהלך ההתנתקות ב-2005, ובמבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן" - שרק בו טיפל בכ-30 חללים במצב קשה במיוחד.

בנוסף הוא ליווה משפחות רבות והשתתף לאורך השנים באזכרות ובאירועים משפחתיים, דבר שלטענתו החמיר בצורה משמעותית את הטראומה, בשל החשיפה המתמשכת לזיכרונות ולסבל המשפחות.

בעקבות תפקידו הקשה, הוא החל לסבול מתסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית קשה כמו סיוטים קשים, פלאשבקים, התפרצויות זעם, קשיי ריכוז והתבודדות חברתית ומשפחתית קיצונית. נאלץ להתמודד עם קשיי תפקוד חמורים בבית ובמקום העבודה.

בשנת 2016, הגיש בקשה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. אך לאחר ארבע שנים החליטו במשרד הביטחון לדחות את בקשתו, בטענה כי מצבו אינו עולה לכדי פוסט טראומה, אלא מבטא הפרעה חרדתית-דיכאונית קלה בלבד.

בשלב זה פנה לעו"ד יואב אלמגור, המתמחה במאבקים להשבת זכויות רפואיות מול משרד הביטחון, שהגיש בשמו ערעור. הערעור נדון בבית משפט השלום בירושלים.

עו"ד יואב אלמגור (צילום: אייל אורלי)

לערעור צורפה חוות דעת מפורטת של מומחה לפסיכיאטריה שציין כי הקברן "סובל מהפרעה פוסט טראומטית קשה וממושכת בשל שירותו הממושך בזיהוי ואיסוף גופות וחלקי גופות". המומחה גם מתח ביקורת על צה"ל וציין כי "הקשר המתמשך של התובע עם המשפחות השכולות מנוגד לתורת הנפגעים של צה"ל, ומוביל לטראומטיזציה משנית מתמשכת".

בית המשפט שהתרשם מעדות הקברן ומחוות דעת המומחה, קיבל את הערעור והורה למשרד הביטחון להכיר בו כנכה הסובל מפוסט-טראומה קשה. עקב החלטת בית המשפט, קבעה הוועדה הרפואית דרגת נכות של 50%, דרגה גבוהה במיוחד המבטאת את חומרת מצבו.

לדברי עו"ד אלמגור, "מדובר בהחלטה חשובה, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על תומכי לחימה וקברנים העוסקים בזיהוי וקבורת חללים ונמצאים בסיכון גבוה לפוסט-טראומה מתמשכת".

עוד ב-

הלומי הקרב רותחים: "אנחנו שקופים. נאבקים להכרה"

לכתבה המלאה

רק לאחרונה פרסמנו כי המערכת הבריאותית קורסת לאור נתון שלפיו 12% מהלוחמים מתמודדים עם פוסט טראומה. עוד דיווחנו על סקר ובו נתונים מפתיעים על רמת המודעות הציבורית בישראל לפוסט טראומה. גם פרסמנו אודות הטראומה שחווה מתנדב זק"א ב-7 באוקטובר - "פתאום צלצל הטלפון מאחת הגופות".