משפט

"פתאום צלצל הטלפון מאחת הגופות": הטראומה של מתנדב זק"א

מתנדב זק"א שפינה עשרות גופות ב-7 באוקטובר הוכר כנפגע פוסט-טראומה וזכה לגמלה חודשית: "עבדתי כמו רובוט, הריחות והמראות לא נותנים מנוח". אלה המסמכים שחושפים את הסיוט שעובר עליו

דוד לוי | 4/5/2025 15:05

אזור מסיבת הטבע נובה (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג)

"בהגעתנו למסיבה ברעים, עלה באפנו ריח חזק של בשר שרוף ושוב, עשרות גופות פזורות מכל עבר. אספנו את הגופות לתוך שקיות והעמסנו אותן למשאיות". כך מתאר נהג אמבולנס מתנדב בכוחות ההצלה, תושב מושב סמוך לקרית גת, את הזוועות שחווה ב-7 באוקטובר.

בתצהיר קשה שהגיש למוסד לביטוח לאומי, חושף המתנדב בשנות ה-30 לחייו, נשוי ואב לילדים, את הסיוט שעבר ביום הטבח ובימים שלאחריו. הוא הוזעק מביתו בשעות הבוקר לשמש כנהג אמבולנס במד"א בעקבות קריאות מצוקה באשקלון, שם סייע ליולדת ולנפגעי ירי טילים ופינה אותם לבית החולים 'ברזילי'. בבית החולים, כשנכנס לחדר הגופות, החל להבין את ממדי האסון הכבד.

משם נקרא לזירת מסיבת הנובה בסמוך לקיבוץ רעים יחד עם ארבעה מתנדבי זק"א נוספים. "עצם העובדה שהשארנו מאחורינו גופות והמשכנו לנסוע הותירה בי מעמסה נפשית כבדה מאוד, שכן לרוב כל גופה מקבלת את הטיפול הראוי בדרך של חילוץ, טיפול והבאה לקבורה מיידית", הוא מעיד בתצהירו.

בצומת בארי, אליה הגיעו בהמשך, חזו אנשי האמבולנס בערמות של גופות, ורעש בלתי פוסק של יריות. רגע מטלטל במיוחד התרחש כאשר נשמע צלצול טלפון שבקע מאחת הגופות: "אני זוכר שהייתה דממת מוות, תרתי משמע, כולנו עצרנו למשך כמה רגעים בחוסר אונים, מדמיינים את בן המשפחה המודאג אשר בוודאי נמצא מהעבר השני של הקו ואינו זוכה למענה".

"כך המשכנו שעות רבות בפינוי גופות, עטיפתן בשקית והעמסתן למשאית", מספר המתנדב, "אני זוכר שעבדתי כמו רובוט, חדור מטרה להשלים את המשימה הקשה הניצבת בפני. בשל כמות הגופות הגדולה היה קושי רב לזהותן".

בימים שלאחר מכן המשיך המתנדב במלאכת פינוי הגופות גם בכפר עזה, לעיתים תחת אש כבדה. "כמתנדב זק"א, חזיתי לא פעם ולא פעמיים במראות קשים, אולם אירועי ה-7 לאוקטובר היו מחרידים וקשים הן במצב הגופות, בהיקפן, והן מבחינת הריחות והמראות שלא נותנים מנוח", הוא מתאר.

בעקבות האירועים, החל המתנדב לסבול מסימפטומים של טראומה אקוטית. הוא התקשה לישון, סבל מסיוטים, ממחשבות שליליות ומתחושות אשמה כבדות. הוא זיהה מספר קורבנות בפרסומים בטלגרם ובתקשורת, דבר שהעצים את מצוקתו הנפשית.

המתנדב פנה לטיפול נפשי, אך למרות שעבר 32 פגישות טיפוליות, מצבו הנפשי לא השתפר באופן ניכר. מצבו התדרדר וגרם לפגיעה קשה בתפקודו ההורי, הזוגי והמשפחתי. הוא החל להסתגר, לגלות עצבנות יתר ולחיות בניתוק רגשי.

בתצהיר שהוגש מטעם המרכז הישראלי לנפגעי איבה נכתב כי המתנדב "מוצף בתחושות אשמה על כך שלא עשה יותר, שלא תיעד וסרק את השטח כראוי, וכן שלא הבין את גודל האסון בזמן אמת".

פסיכיאטר מומחה שבדק אותו קבע בחוות דעתו כי "על אף ניסיונו הקודם בזק"א, החוויה הפעם הייתה קשה הרבה יותר. בתקופה שלאחר מכן היה בהלם וללא יכולת תפקוד". הפסיכיאטר הוסיף כי המתנדב "חי בניתוק רגשי מבחינת קשרים בין-אישיים, אך מחפש חוויות חושיות חזקות".

גם עמותת 'עמך', שאליה הגיע לטיפולים נפשיים, ציינה בחוות דעתה כי הוא "מגיע לטיפולים באופן עקבי, וניכר הצורך בטיפול פסיכותרפי ארוך טווח שיסייע לו לעבד את הזיכרונות המציפים, להתמודד עם המציאות, ולמצוא משמעות לחייו".

לאחר מאבק ממושך, ולאחר שפנה לעו"ד שירן כהן, הוכר המתנדב לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע פעולות איבה הלוקה בפוסט טראומה. הוועדה הרפואית מטעם המל"ל קבעה כי הוא מגלה "סימנים ברורים של פגיעה נפשית, כולל סף גירוי נמוך והפרעות בריכוז ובחשיבה", וכן כי הוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) "עם פגיעה ניכרת בתפקוד ההורי, הזוגי, המשפחתי והחברתי".

הוועדה החליטה לקבוע למתנדב נכות זמנית בשיעור של 40% לשנה לאחר הטבח, ונכות בשיעור של 30% לאורך כל שנת 2025, נכויות המזכות אותו בגמלות חודשיות קבועות.

עו''ד שירן כהן (צילום: מוניקה פיץ)

לדברי עו"ד שירן כהן, כשתסתיים תקופת הנכות הזמנית, צפויה הוועדה הרפואית להתכנס בשנית, שם יוערך מצבו הנפשי ותיקבע נכותו הצמיתה, ששיעורה יתבטא בגמלה של אלפי שקלים בחודש לכל הפחות.

עוד ב-

8 ועדות, 7 פסקי דין: זה הסיוט הבירוקרטי של אדם חולה כבר 10 שנים

לכתבה המלאה

כזכור, פרסמנו על עירייה שנדרשה לפצות ילד בחצי מיליון ש"ח בגלל פציעה. כמו כן, פרסמנו על מורה שקיבלה פיצויים בגובה של למעלה ממיליון ש"ח כי החליקה בבית הספר. בתביעה אחת שהוגשה נגד בית החולים רמב"ם ומשרד הבריאות הם נאלצו לשלם סכום עתק של 16 מיליון ש"ח.