משפט

ענקית המזון הישראלית נקלעה לחובות עתק: נכנסה להליך חדלות פרעון

בעקבות חובות של 1.27 מיליון שקל למועצה האזורית מטה יהודה, הורה השופט על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה שמחזיקה במותג המסטיקים מסטיX. כל הפרטים על הקריסה של החברה המוכרת

אילוסטרציה (צילום shutterstock, freepik)
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה את בקשת המועצה האזורית מטה יהודה, והורה על מתן צו לפתיחת הליכים נגד חברת מ. מסטיקס בע"מ, בעלת המותג מסטיX, לאחר שלטענת המועצה, החברה צברה חובות ארנונה ואגרות ביוב בהיקף של כ־1.27 מיליון שקל בגין נכסים שבהם החזיקה באזור התעשייה הר טוב ובמושב אבן ספיר.
את המועצה האזורית ייצג בהליך עו"ד גיל אפרתי. בלב ההליך עמדה טענת המועצה כי מסטיקס לא שילמה לאורך שנים את חיובי הארנונה והביוב שהוטלו עליה, חרף דרישות תשלום, הליכי גבייה ועיקולים.
לטענת עורך הדין אפרתי, משעה שהחברה לא פרעה את חובה, ולאחר שהצטברו אינדיקציות לכך שהפסיקה את פעילותה, לא נותר מנוס מפנייה לבית המשפט בבקשה להכניסה להליכי חדלות פירעון, כדי שניתן יהיה לבדוק את נכסיה ולגבות את החוב מקופת החברה.
עו"ד גיל אפרתי (צילום: תימור אפרתי)
החברה, מ. מסטיקס בע"מ, היא חברה פרטית הרשומה בישראל מאז שנת 1999, ועוסקת בין השאר בייצור ושיווק מסטיקים. כבר בשנת 2015 שלחה המועצה האזורית דרישת תשלום למסטיקס לפי פקודת המסים גבייה, בסכום של כ־119 אלף שקל.
בשנת 2016 ניתן צו עיקול על נכסי החברה, ובהמשך פנתה מחלקת הגבייה של המועצה האזורית לבנק הפועלים בדרישה לממש עיקול בסך כ־147 אלף שקל. בשנים שלאחר מכן נשלחו לחברה דרישות תשלום נוספות, בין היתר בגין הנכסים בהר טוב ובאבן ספיר.
בדצמבר 2019 נחתם הסדר חוב בין הצדדים ביחס לנכס בהר טוב. ההסדר התייחס לחובות ארנונה עבור השנים 2015 עד 2018, בסכום כולל של 334,155 שקל. במסגרת ההסדר מסרה החברה למועצה 24 המחאות, שנועדו להיפרע בתשלומים חודשיים עד סוף שנת 2021. לטענת המועצה, כל ההמחאות לא כובדו.
באת כוח החברה התנגדה לבקשה להכליל אותה במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בטענה כי מדובר בחוב שנוי במחלוקת, וכי המועצה מנסה לעקוף הליך אזרחי רגיל ולהפעיל עליה לחץ פסול באמצעות הליך חדלות פירעון.
עוד טענו בחברה כי חלק מן החובות התיישנו, כי ביחס לחובות מאוחרים יותר חל שיהוי, וכנוסף, החברה חדלה מלהחזיק בחלק מן הנכסים הנטענים שנים קודם לכן.
ביחס לנכס בהר טוב טענה החברה כי בחלק מהתקופה סבל הנכס מהצפות שבגינן ביקשה החברה פטור או הפחתה מארנונה, וכי בסופו של דבר ביטלה את ההמחאות משום שהגיעה למסקנה שאינה חייבת כסף למועצה.
המועצה דחתה את הטענות. לשיטתה, היא פעלה במשך שנים מול החברה ובעלי השליטה בה בניסיון לגבות את החוב, לרבות באמצעות דרישות תשלום, עיקול, פגישות והסדר חוב.
עו"ד אפרתי טען בשם המועצה האזורית, כי כרשות מקומית חלה עליה חובה לגבות חובות ארנונה לטובת כלל תושביה, וכי אין מדובר בחוב פרטי אלא בכספי ציבור המיועדים למימון שירותים מוניציפליים, תשתיות, חינוך ורווחה.
עו"ד אפרתי טען בנוסף כי חתימת מסטיקס על הסדר החוב מהווה הודאה בחוב, ולכן אין החברה רשאית להפוך בדיעבד את החוב הזה ל"שנוי במחלוקת" רק משום שהחליטה לא לכבד את ההמחאות.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי תמך בעמדת המועצה האזורית. לדבריו, היה על החברה להגיש השגה וערר בצורה מסודרת ובהתאם לדין, וכי אין די במכתבים שבהם הודיעה כי אינה מחזיקה עוד בנכסים.
הממונה הוסיף כי הסדר החוב משנת 2019 מהווה הודאה בחוב בגין הנכס בהר טוב, וכי ביטול ההמחאות בשנת 2020 אינו מוחק את ההודאה אלא להפך - מלמד על הפרת ההסדר.
השופט אביגדור דורות, מבית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל בימים אלה את עמדת המועצה וקבע כי די בחוב בגין הנכס בהר טוב לשנים 2015 עד 2018, שלגביו נחתם הסדר החוב, כדי לבסס את חזקת חדלות הפירעון.
השופט קבע כי הקבלה שניתנה במסגרת ההסדר עומדת בדרישת הכתב ומהווה הודאה בקיום העובדות ובזכותה של המועצה: פורטו בה שנות החוב, צוין כי מדובר בארנונה, ונקבע בה סכום החוב הכולל.
השופט דחה את טענות ההתיישנות והשיהוי וקבע כי חתימת הסדר החוב בשנת 2019 עצרה את מרוץ ההתיישנות, שהחל מחדש עם הפרתו בשנת 2020, לאחר שהתברר כי ההמחאות בוטלו. לכן, מאחר שלא חלפו שבע שנים, החובות מהשנים 2015–2018 לא התיישנו.
השופט קבע עוד כי קבלת ההסדר, ביטול ההמחאות ודברי באת כוח החברה מהווים הודאה בקיומו של חוב ארנונה בגין הנכס בהר טוב, אף שהחברה כלל לא הזכירה את ההסדר בתגובתה.
באשר לטענת השיהוי, נקבע כי דרישות התשלום שנשלחו לאורך השנים, צו העיקול והסדר החוב מ-2019 נחשבים פעולות גבייה ממשיות. אמנם ביחס לחובות המאוחרים יותר לא הוצגו פעולות גבייה משמעותיות, אך לדברי השופט דורות, החוב הישן בהר טוב מספיק כשלעצמו למתן צו לפתיחת הליכים.
לדברי השופט, לגבי הבקשות לפטור מארנונה בהר טוב בעקבות הצפות, אלה היו בקשות נקודתיות בלבד, ואינן מהוות השגה על כלל החוב. לדבריו, הסדר החוב נחתם לאחר שתי ההצפות, ולכן החתימה עליו אינה מאפשרת לחברה לטעון בדיעבד כי החוב כולו שנוי במחלוקת.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ביחס לנכס בהר טוב קיים חוב שאינו שנוי במחלוקת בסך 334,155 שקל, סכום העולה על הסף הקבוע בחוק לצורך חזקת חדלות פירעון. משום כך הורה בית המשפט על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, ומינה את עו"ד אלון ריחני לתפקיד הנאמן. הנאמן נדרש להגיש דו"ח ראשון עד 5 בנובמבר 2026.
לדברי עו"ד גיל אפרתי, שייצג את המועצה, ההחלטה מעבירה מסר ברור לחייבים של רשויות מקומיות: חובות ארנונה ואגרות ביוב הם כספי ציבור, וכאשר חברה מתחמקת מתשלום במשך שנים, הרשות המקומית רשאית וחייבת להפעיל את הכלים המשפטיים העומדים לרשותה כדי להגן על הקופה הציבורית ועל כלל התושבים.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה