בימים אלו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים תלונה נגד שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן. התלונה הוגשה על התנהלותו בניהול תיק שבמרכזו עומדת תביעתו של מרצה לשעבר באוניברסיטת בן גוריון ממנה פוטר.

עיקר התלונה נוגע במעשה חריג ביותר: על פי התלונה, פסק הדין של השופט הוא מסמך מועתק, כמעט מילה במילה, מהסיכומים של באי הכח של האוניברסיטה. חלק ה"דיון והכרעה" בפסק הדין מועתק עד כדי תשעים אחוז, במה שנחזה כהתנהגות חריגה ביותר של שופט, המעידה על אי הפעלת שיקול דעת שיפוטי ועל פגיעה בעקרונות צדק ומוסר.

לתלונה צורפה טבלה הממחישה את היקף ההעתקה ו"קונקורדנציה" המפרטת את המקומות המועתקים. התלונה מתייחסת במיוחד לעובדה שאין השימוש בכתבי האוניברסיטה בפסק הדין במסגרת ציטוט ישיר או עקיף ואף לא כהפניה, אלא בגוף הטקסט עצמו, באופן המוצג כאילו הם דבריו והחלטותיו של השופט עצמו. בשל מעשי ההעתקה החמורים התעלם השופט מטענות מהותיות ומכריעות שלא הופיעו בכתבי הטענות של האוניברסיטה.

מעשה העתקה בהיקף כזה לא נחזה קודם לכן בפסיקה בישראל. נציב תלונות הציבור הקודם, כבוד השופט ריבלין, שנדרש לשאלה, כתב בדו"ח השנים 2016-2017 שהדבר "אינו לכבודו של בית הדין" ושאין בהתנהגות כזו "לקיים, ואף להגביר, את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט". אלא שהשופט ריבלין דיבר על העתקת קטעים מכתבי אחד הצדדים, ואילו במקרה הנוכחי מדובר על עמודים על גבי עמודים.

עקב ההעתקה, כך נטען בתלונה, התעלם השופט מראיות ומעדויות שהיו בפניו, ובהן הודאה מוקלטת של מעביד (כיום רקטור האוניברסיטה) שהשימוע שניהל למרצה המפוטר היה פיקטיבי וכי דן עם הדיקאן באמצע השימוע איך להמשיך את הפיטורים, כמו גם הודאה של פרופסור במחלקה על קיומם של שיקולים אחרים שלא ניתן לדבר עליהם. כמו כן נטען בתלונה כי שופט בית הדין לעבודה הכשיר מה שנחזה כהפרות חוק שבוצעו על ידי חברת סגל בכירה באוניברסיטה (שהודתה כי הדביקה את חתימת התובע על מסמך קורות חיים כביכול שלו שהיא עצמה יצרה), ועל ידי עורכת דין מן המחלקה המשפטית של האוניברסיטה (שהודתה כי שיפצה את פרוטוקול השימוע בדיעבד) וכי אימץ את הרטוריקה המתלהמת של צד אחד וכלל אי אמיתות רבות. 

לפי התלונה, לא רק שיש בהעתקה משוא פנים מובהק לטובת אחד הצדדים, כמו גם קיפוח זכויות הצד השני עד כדי התעלמות מטענותיו או מזכותו הדיונית, אלא שיש בפסק דין מועתק כזה היעדר שיקול דעת שיפוטי. בתלונה עצמה מובאות החלטות שונות מן העולם אשר מבטלות פסקי דין מועתקים כאלו, משום שאין בהם הנמקה ואין בהם מראית עין של צדק. באופן אירוני, באחד הדיונים במשפט, בעת שנשאל אחד העדים מה זה פלגיאט, התערב השופט וענה במקום העד "מישהו שלקח עבודה של מישהו אחר והעתיק אותה".

על פסק הדין הנחזה כמועתק החתים השופט את נציגת ציבור העובדים אשר מונתה לתיק זה אך 24 שעות קודם לכן ולא היה סיפק בידה לקרוא את הראיות, העדויות, כתבי הצדדים ואת פסק הדין עצמו. לטענת המתלונן, במעשה זה ישנו גם זלזול במעמדם של נציגי הציבור, ובפרט כאשר המסמך עליו חתמה נציגת הציבור הועתק רובו ככולו.