שנה לאחר שנפתחה חקירה נוספת נגד אמיר ברמלי, סיימה רשות ני"ע את החיקרה והתיק על ממצאיו הועבר לפרקליטות להמשך טיפול. החקירה החדשה החלה בחודש אוגוסט שעבר כשהחשדות שעמדו בבסיסה: ביצוע עבירות של הצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי חקירה וזיוף, וכן עבירות הלבנת הון.

ברשות לני"ע חושדים כי מדובר בהונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

לפי החשד, ברמלי ביצע את העבירות בעוד מתנהל כנגדו משפט פלילי בגין ביצוע עבירות דומות. על בסיס חומרים שנאספו בחקירה החדשה, עלה חשד להמלטות מן הארץ ומהדין, זאת מאחר ובין החומרים שנתפשו, נמצאו כלי זיוף ומסמכים המעידים על זיוף, חומרי מחשב המעידים על כוונתו להימלט מן הארץ.

בשל הממצאים שהעלתה החקירה על החשש מהימלטות, ביקשה רשות ני"ע מבית המשפט להורות על מעצרו של ברמלי עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי ברמלי פעל על מנת להימלט מן הדין.

ממצאי חקירת רשות ני"ע עולה כי ברמלי פעל לכאורה, בעצמו ובאמצעות אחרים בין היתר באמצעות חברת אולרנט, והציע לציבור המשקיעים ניירות ערך ללא תשקיף, וגייס כך עשרות מיליוני שקלים. הכספים גויסו, על פי החשד, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא לרבות גיוס כספים עבור אפיקי השקעה הנחזים להיות שקריים, הצגת בטחונות מזויפים למשקיעים, ותוך גניבת כספי המשקיעים אשר בפועל אינם מועברים לטובת ההשקעה המובטחת, ותוך העברת הכספים באמצעות חשבונות קש אשר אינם רשומים על שם ברמלי או שייכים לו.

כזכור, לפני כשמונה חודשים גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט כבוב) על ברמלי עשר שנות מאסר, לאחר שהרשיע אותו בגניבת למעלה מ-300 מיליון שקל ממשקיעים בחברת קרן קלע וכן בעבירות מרמה, זיוף הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך.

השופק כבוב קבע בהכרעת הדין כי בשנים 2015-2012 גייסה חברת קרן קלע שבבעלות ברמלי מאות מיליוני ש"ח ממאות משקיעים, בהתבסס על מצגי שווא שמסר ברמלי למשקיעים הוצג כי כספם ישמש למתן השלמות הון שהן הלוואות לטווח קצר, בעבור גורמים עסקיים בישראל, והוסבר כי מדובר באפיק חסר סיכון שיניב עבורם ריבית חריגה ויאפשר נזילות גבוהה של הכסף.

על פי הכרעת הדין, בניגוד למצגים אלה, השתמש ברמלי בכספי המשקיעים לשם רכישת חברות לבעלותו הפרטית, שהיו ברובן חברות הזנק עתירות סיכון בראשית דרכן או חברות שהיו נתונות בקשיים כלכליים ניכרים.

ברשות לני"ע אומרים היום כי "בשנים האחרונות אנו רואים שימוש בערוצי הפצה מגוונים, כגון: רשתות חברתיות, 'כתבות עיתונאיות', שימוש בידוענים ובאנשים מפורסמים כחלק ממנגנון שיווק משומן ועל מנת 'להכשיר' את החברה וההשקעה. לכן, הרשות שבה וקוראת לציבור לפעול בצורה אחראית ולבדוק כי החברה/ הגורם הינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך.  בבדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך, ניתן לבדוק הגורם פועל ברישיון. פיקוח עשוי לצמצם סיכונים הכרוכים ממילא בהשקעות בניירות ערך".