היי בן-אל. הקשבתי להודעות שלך לאורטל ואני מבינה שאתה לא ממש בטוב. אני לא רוצה להטיף לך, כי אני יודעת שמי שלא כואב, מתוסכל, פגוע או כועס, לא מתבטא ככה. ומותר לך לכעוס. אני מניחה שהסיפור שמתפרסם הוא חלקי, ואולי עדיף שכך. 

יהיו שישפטו אותך ויהיו שיגנו על אורטל או על תו פרינס ובצדק, אני דווקא רוצה לפנות אליך ולהגיד לך שאמנם אני לא יכולה לקבל את צורת ההתבטאות אבל אני כן יכולה להבין את הכעס, הכאב והרגשות השליליים העולים מהמילים הקשות.

אני רוצה להגיד לך שמה שעובר עליך הוא בהחלט לא פשוט. שניכם אולי שונאים אחד את השני (כרגע) אבל ביחד אתם אוהבים מאוד את בנכם המשותף. הקטן הזה זקוק לך כל כך, לחיבוק שלך, לאהבה שלך, לדוגמא האישית שלך, זקוק שתהיה לו לאבא. 

בתור ילד להורים גרושים אתה בטח מבין את זה יותר ממי שלא גדל בשני בתים. הקטן הזה נקרע בין שני הוריו וכשאנחנו מדברים לא טוב אל הצד השני או על הצד השני, גם אם זה לא מולו, הוא קולט את זה. והוא נקרע בפנים ואז הוא נמצא במה שנקרא קונפליקט נאמנויות. מה שזה אומר זה שכשהוא נמצא איתך הוא מרגיש שהוא לא יכול לאהוב את אמא שלו וכשהוא נמצא איתה הוא לא יכול לאהוב אותך. ואז תאר לך איך הוא מרגיש בפנים, כמה הוא מבולבל, כמה הוא לא מצליח לעשות דברים שילדים אחרים יצליחו לעשות כמו להרכיב פאזל, לשחק עם חברים, להיות פנוי ללמוד דברים חדשים בגן. כמה הוא נקרע כשהגננת אומרת שהיום מציירים ציור להורים. למי הוא יצייר? במי הוא יבגוד?

יכול להיות שיום אחד הבן שלך ירגיש שהוא חייב לבחור צד לתמיד, כי הסכסוך גדול עליו והוא חייב, כדי לשרוד, להגדיר הורה טוב והורה רע. אנחנו אף פעם לא יודעים באיזה צד ילד יבחר וכמה כאב בחירת הצד השני תגרום לנו כהורים. בחירת צד משמעה הרבה פעמים, ניתוק מוחלט מאחד ההורים. כשילד גדל בסכסוך ממושך בעוצמה גבוהה, הסיכוי שלו להפוך להורה כזה בעצמו גובר. בכוחנו ובאחריותנו כהורים, לדאוג שזה לא יקרה. 

ואתה בן אל, תחשוב כמה אנרגיה אתה משקיע באישה שאתה לא אוהב (אני מניחה), במקום להשקיע את האנרגיה בעבודה המדהימה והחשובה שלך, בבן המתוק שלך, בחברים הרבים שלך. הרי יש גבול לאנרגיה שלנו, אתה יודע... תחשוב על כמה אנרגיה אתה משקיע באישה שלא אמורה לעניין אותך, במקום להשקיע באישה שכן מעניינת אותך (ושלא מעניין אותה לשמוע על האקסית כל הזמן). מגיעה לך אהבה! תחשוב כמה אהבה יש בך, כמה דברים טובים יש בך, ובשניה, כמו עכשיו עם פרסום התמליל, הכל קורס לזמן מה ואתה מוקף בשנאה מיותרת. אתה איש מלא שיש בו כל כך הרבה מה לתת, לעצמך, לתו פרינס ולעולם. 

אני כותבת לך מתוך כאב. ראיתי זוגות רבים במצב הזה, זה לא חריג. אבל דע לך שיש דרך לנצח את זה. דע שלמלחמה צריך שניים וכי ברגע שתפסיק להלחם, לאורטל (אם היא גם נלחמת), לא יהיה מול מי להלחם. לא תהיה מלחמה, תתנקה מהרגשות השליליים ותתפנה לדברים שאתה אוהב. 

עוד ב-

בן אל תבורי תחת מתקפה חריפה: "לא התגרשת מהילד"

לכתבה המלאה

מקווה שעבור שלושתכם, זו סאגה חולפת ושתלמדו להסתדר ולהתנהל למען תו פרינס.