20 שנה לתוכנית ההתנתקות. הציון סביב המהלך הטעון והרגיש, בעיקר כמקושר למלחמת חרבות ברזל, מעלה אצל רבים זיכרונות ותחושות מאותה תקופה בה פינתה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון, את יישובי גוש קטיף, בנסיגה חד צדדית מהרצועה. 

אילה בן גביר, בטורה השבועי בעלון השבת "גילוי דעת", שיתפה גם היא את תחושותיה על המחאות הרבות שהיו לפני שהחל הפינוי (י' באב או ה-15 באוגוסט 2005). כבר בהיותה בת 17, בריאיון שנתנה לאתר ynet, בהיותה נשואה טרייה, היא בת 17-4 חודשים, ובן גביר בן 28, אמרה אז אילה: "התוכנית של שרון היא אכזרית. אפילו אם היינו עושים לערבים חצי ממה ששרון מתכוון לעשות ליהודים, השמאל היה צועק שאנחנו מתנהגים כמו נאצים וגרועים יותר ממחבלים. שרון מתכוון להרוס יישובים שלמים עם ילדים. הוא דיקטטור לגמרי. בעזרת השם אני מקווה שהתוכנית הזאת לא תצא לפועל". 

על ההתנגדות להתנתקות, אמרה בן גביר כי "הכול יהיה לגיטימי ושקוף" ועלה שאלה לגבי שימוש בנשק, אמרה "אין תגובה".

20 שנה אחרי, בטורה השבועי, היא משתפת: "יצאנו להפגין, כי זה מה שהיה בכוחנו", והוסיפה: "וניסיון נואש להבין איך דבר כזה עובר בשקט, ולמה מה שמעניין את העולם הוא איזו תוכנית ריאליטי חדשה בטלוויזיה". בן גביר שיתפה על הפעולות יחד עם בעלה, כזוג צעיר בהריון עברו למלון נטוש בגוש קטיף, והיו חלק פעיל מההתנגדות לתוכנית.

עוד ב-

איתמר בן גביר חוגג 20 שנות נישואים - כך הגיבה אשתו אילה

לכתבה המלאה

לדברי בן גביר, ייתכן ואם הרשתות החברתיות היו קיימות בזמן ההתנתקות, הדברים היו יכולים להתפתח אחרת: "התקשורת לא הייתה מצליחה להשתיק את המחאה העצומה, ולהשחיר את כל האנשים אוהבי הארץ והעם כאנשים רעים וצמאי דם".