מהפכה טכנולוגית מתרחשת בימים אלה בכבישים הבין עירוניים בישראל, כאשר משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל הופכים את הרמזורים לרשת חכמה ואדפטיבית. במקום לפעול לפי תוכנית זמנים קבועה מראש, הרמזורים החדשים מסוגלים להגיב בזמן אמת לעומסי תנועה, לאורך התורים ולשינויים בכיווני הנסיעה.

המערכת, שפותחה בשיתוף חברת ITC, מותקנת כיום בכ-170 צמתים ומתבססת על בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. מצלמות המוצבות בצמתים מזהות את כלי הרכב ומנתחות את אורך התורים למרחק של מאות מטרים. בהתאם לנתונים, האלגוריתם מעדכן בזמן אמת את משך האור הירוק ומנסה לנצל בצורה יעילה יותר את התשתית הקיימת.

מניתוח הנתונים שנאספו בכ-25 צמתים עולה כי החיסכון הממוצע עומד על כ-25 שניות לכל רכב בצומת. בצמתים עמוסים נרשמו תוצאות משמעותיות אף יותר, כאשר בכניסה לקריית טבעון נרשם קיצור של כ-56 שניות. בצומת פורדיס, למשל, מגיע החיסכון לכ-800 שעות רכב ביום, בעוד שבממוצע מדובר בכ-400 שעות רכב ביום בכל צומת.

עבור נהג שעובר מדי יום במספר צמתים חכמים, ההערכה היא כי החיסכון עשוי להגיע לכ-10 דקות בכל נסיעה. לאורך כ-220 ימי עבודה בשנה, מדובר בכ-70 שעות שנחסכות בפקקים, זמן השווה לכשבועיים של ימי עבודה.

ההשפעה אינה מסתכמת בזמן. לפי הערכת הכדאיות הכלכלית שנעשתה בהתאם לנוהל פר"ת 2021 של משרד התחבורה ומשרד האוצר, פריסה של 100 צמתים אדפטיביים בלבד עשויה לייצר תועלת כלכלית של יותר מחצי מיליארד שקל בשנה. החישוב מבוסס על ערך הזמן שנחסך לנהגים ואינו כולל תועלות נוספות כמו חיסכון בדלק, הפחתת בלאי כלי הרכב, צמצום זיהום האוויר ושיפור הבטיחות.

גם מבחינת הנהג הבודד עשויה המערכת לייצר חיסכון בדלק. חיסכון של כ-10 דקות בכל נסיעה מוערך בכ-0.13 ליטר דלק, ובמצטבר עשוי להגיע לכ-55 עד 90 ליטר בשנה לנהג הנוסע מדי יום. לפי ההערכות שהוצגו, מדובר בחיסכון כספי של כ-400 עד 650 שקל בשנה, עוד לפני חישוב הירידה בבלאי של הרכב.

איתן זילברשטיין, מנהל מחלקת טכנולוגיות באגף ניהול התנועה בנתיבי ישראל, מסביר כי השלב הבא הוא לא רק להוסיף עוד רמזורים חכמים, אלא לחבר ביניהם. לדבריו, "אם חסכתי לך 30 שניות בצומת אחד אבל עיכבתי אותך בצומת הבא, כאילו לא עשיתי כלום". היעד הוא שבתוך חמש שנים כל 750 הצמתים המרומזרים שבאחריות נתיבי ישראל יהיו אדפטיביים.

איתן זילברשטיין, נתיבי ישראל (צילום: ג'יני סוכנות צילום)

עוד ב-

איבד 52 מיליון דולר ביום: המכה הכלכלית של רוג'ר פדרר

לכתבה המלאה

זילברשטיין מדגיש כי המעבר מתבצע בהדרגה ובאופן מבוקר: "כל רמזור שעולה לאוויר מנוטר ונבדק, אנחנו בוחנים את ההשפעה שלו על התנועה וממשיכים ללמוד ולשפר את המערכת כל הזמן". לדבריו, כאשר הצמתים יפעלו כרשת אחת ו"ידברו אחד עם השני", ניתן יהיה לייצר רצף תנועה יעיל יותר ולמנוע מצב שבו החיסכון בצומת אחד מתבטל בצומת הבא.