בן ציון (בנצי) דל, איש החינוך והמשפטן שכיהן כמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט ומילא לאורך השנים שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים, הלך לעולמו בשבת בבוקר והוא בן 86. הלווייתו התקיימה מוצאי שבת בשעה במושב נחלים, בו התגורר במשך שנים ארוכות.

דל הקדיש עשרות שנים מחייו לעשייה מרשימה בתחום החינוך. את דרכו המקצועית החל עוד בשנות ה-60 כאשר עסק בהוראה. הוא שימש כסגן מנהל בית הספר "נצח ישראל" בפתח תקווה, ובהמשך קודם לנהל את המוסד. בשנות ה-70 שימש כעוזרו של מיכאל חזני, בתקופות בהן חזני כיהן כסגן שר החינוך וכשר הרווחה.

משם המשיך לטפס בסולם הדרגות: בהמשך מונה למנהל אגף הפיתוח במשרד החינוך, ולאחר מכן ניהל את אגף כוח אדם בהוראה במשרד. הפריצה הגדולה בצמרת הגיעה בשנת 1990, אז שר החינוך דאז, זבולון המר, מינה אותו לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד החינוך. שיא הקריירה הציבורית שלו נרשם בין השנים 1996 ל-1999, אז כיהן כמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט, באותה תקופה בה כיהן המר כשר החינוך.

דל נולד וגדל בשכונת נחלת בנימין, למד בישיבת הדרום והיה חבר גרעין יבנה של תנועת בני עקיבא. את שירותו בצה"ל עשה בנח"ל המוצנח, ובמקביל שימש כקומונר בסניפי בני עקיבא במרכז תל אביב ובכפר סבא. באמתחתו תעודת הוראה וכן תארים אקדמיים בחינוך, מדע המדינה, חינוך יהודי ומשפטים.

במהלך השנים שילב דל בין פעילותו החינוכית לעשייה ציבורית ותרבותית ענפה. בשנת 2011 הוא עמד בראש "ועדת דל", ועדה ציבורית שעסקה בבחינת סוגיית תשלומי ההורים בישיבות התיכוניות ובאולפנות של החינוך הממלכתי-דתי. קודם לכן, היה ממובילי תוכנית "זמן מסע", שנועדה לחזק את הזהות היהודית בבתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ.

כמו כן, דל כיהן כיו"ר הוועד המנהל של קריית החינוך גבעת ושינגטון וכיו"ר הוועד המנהל של בית הספר למוזיקה "מזמור". בנוסף, היה חבר דירקטוריון במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, במכללת אורות ישראל ובתיאטרון הקאמרי.

דל הותיר אחריו את רעייתו ציפורה וחמישה ילדים. בתו, מוריה, נשואה לאמן והקריקטוריסט המוכר שי צ'רקה.