בארץ
ייעלמו מהנוף? 5 עובדות שלא ידעתם על ביתני מפעל הפיס
כבר 75 שנה שהם חלק מהנוף הישראלי וכעת מאות ביתני הפיס עומדים במרכז דרישה לפינויים מהמדרכות. איך הפכו לסמל מוכר, מי מרוויח מהפעלתם ולמה המדינה מאפשרת אותם למרות האיסור על הימורים?
גם מי שמעולם לא מילא טופס לוטו מכיר אותם: הביתנים הקטנים, חלון המכירה והשלט שמבטיח פרס גדול. עכשיו, כפי שפורסם היום (חמישי) ב-ynet, התנועה לאקטיביזם תכנוני והקואליציה האורבנית הירושלמית מבקשות להוציא אותם בהדרגה מהמדרכות ומהשטחים הציבוריים. ההזדמנות: היתר הפעילות של מפעל הפיס מסתיים בסוף השנה והארגונים דורשים להכניס להיתר הבא תנאים שישנו את כללי המשחק.
החלטה על פינוי גורף עדיין אין. לפי נתוני מפעל הפיס שנמסרו בתגובה לפרסום, בישראל פועלים כיום כ-539 ביתנים, מהם כ-385 במרחב העירוני וכ-154 באזורים מסחריים. לפני שנפרדים מהבודקה שבפינת הרחוב, הנה חמישה דברים שכדאי לדעת עליו.
1. הימורים אסורים בישראל? לפיס יש אישור מיוחד
איך ייתכן שהמדינה אוסרת על ארגון הימורים, ובמקביל מאפשרת למכור כרטיסי הגרלה ברחוב? התשובה נמצאת בחוק עצמו. לצד האיסור הכללי, חוק העונשין מאפשר מתן היתרים להגרלות ולהימורים מסוימים. מפעל הפיס פועל מכוח היתר של משרד האוצר, שתוקפו הנוכחי מסתיים ב-31 בדצמבר 2026. בין מטרות ההיתר: הפניית הרווחים לצורכי ציבור, לצד הגנה על קטינים ואוכלוסיות פגיעות מפני נזקי ההימורים.
אבל יש כאן שני אישורים שונים לגמרי: רשות למכור הגרלות אינה רשות להציב מבנה בכל מדרכה פנויה. שאלת חוקיות ההגרלה נפרדת משאלת היתרי הבנייה והשימוש בקרקע. הארגונים טוענים שרבים מהביתנים אינם מוסדרים כדין; מפעל הפיס משיב שהם מוצבים בתיאום עם הרשויות, ושבמקביל מתנהלים הליכים להסדרת אלה שעדיין זקוקים לכך.
ביתן של מפעל הפיס, 2024 (צילום: חיים גולדברג פלאש90)
2. הכול התחיל מבית חולים - ופרס של 1,000 לירות
הרבה לפני הפרסים במיליונים, הרעיון היה לגייס כסף לבית חולים וכך הוקם מפעל הפיס ב-1951 ביוזמת ראש עיריית תל אביב דאז, ישראל רוקח, כדי לממן צורכי בריאות. בהגרלה הראשונה שנערכה ב-16 באוקטובר באותה שנה, כרטיס עלה לירה אחת והפרס הגדול היה 1,000 לירות. גם הגוף שמוכר היום חלומות על התעשרות התחיל בקטן: לצורך ההגרלות הראשונות הוא נזקק להלוואה של 10,000 לירות.
ומה עם הביתנים עצמם? מפעל הפיס מתאר את נוכחותם ברחובות כחלק מההיסטוריה שלו מאז 1951, אך אין פירוש הדבר שהדגם שאנחנו מכירים היום נולד אז. בארכיון דן הדני שבספרייה הלאומית שמור, למשל, תיעוד מחנוכת ביתן בכיכר מוגרבי בתל אביב בשנת 1976. כן, פעם גם פתיחת בודקה הייתה אירוע שראוי לצלם.
חנוכת ביתן פיס בכיכר מוגרבי בתל אביב, שנת 1976 (צילום: ארכיון הספרייה הלאומית)
3. הקרקע בחינם, אבל המריבה עליה ממש לא חדשה
למה דווקא ביתן פיס יכול לתפוס מקום על המדרכה? לפחות בחלק מהמקרים, התשובה היא הסכמים מפורשים עם העירייה. בהסכם פשרה שאישרה מועצת עיריית תל אביב-יפו בספטמבר 2014 נקבעה רשות שימוש ללא תמורה לחלק מהביתנים, לתקופות שהגיעו עד 24 שנים ו-11 חודשים. כלומר, לא כל ביתן נשאר במקומו רק משום שמישהו שכח לפנות אותו.
מצד שני, אותו הסכם נולד דווקא ממאבק לפינוי. כזכור, כבר אז דיווחה העירייה על יותר מעשור של הליכים מול מפעל הפיס. לפי הפרוטוקול, 13 ביתנים כבר הוסרו, ונקבע מתווה לפינוי 49 נוספים ולעיצוב ולהסדרה של 35 שיישארו. אלה היו יעדי ההסכם, לא ספירה עדכנית של מה שבוצע בפועל.
אז מה חדש עכשיו? במקום להיאבק על כל מדרכה בנפרד, הארגונים מבקשים לקבוע מדיניות ארצית באמצעות היתר הפעילות הבא: בלי ביתנים חדשים בשטח הציבורי, ועם פינוי הדרגתי של הקיימים.
"יעלמו מהנוף?", ביתן מפעל הפיס בתל אביב, 2022 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
4. מאחורי החלון יש עסק עצמאי - בלי דמי כניסה
הביתנים מופעלים בזכיינות ולא כסניפים שמאוישים בהכרח בעובדי מפעל הפיס. לפי המפעל, הזכיינים מנהלים עסק עצמאי, ובניגוד למקובל ברשתות זכיינות רבות, אינם משלמים לו דמי כניסה. זה לא אומר שאין הוצאות או סיכון עסקי, אבל זה בהחלט הבדל לעומת רכישת זיכיון לבית קפה.
גם לשאלה כמה מקבל המוכר יש תשובה בהיתר: בביתן נקבעה תקרת תשלום של 7% על 2.8 מיליון השקלים הראשונים במחזור המכירות השנתי. בחנות פרטית שמוכרת מוצרי פיס, מדרגת ה-7% מסתיימת כבר ב-1.35 מיליון שקל, ולאחריה התקרה יורדת.
מאחורי הדיון על המדרכה עומדת אפוא גם פרנסה. מפעל הפיס מסר בתגובתו כי "הפעלת הביתנים מפרנסת כ-850 זכיינים ומשפחותיהם".
5. להיפרד מהבודקה? בפיס מחפשים לו דגם חדש
בזמן שהוויכוח על מקומם ברחוב נמשך, מפעל הפיס עסק גם בחידוש הביתנים. בנובמבר 2024 הוא פרסם מכרז לייצור ולהתקנה של ביתנים מדגם חדש. עצם המכרז אינו מוכיח שכל הביתנים הוחלפו, ובוודאי לא שהם קיבלו אישור להישאר בכל מקום, אבל הוא מלמד שבפיס חשבו גם על הדור הבא שלהם ולא רק על תחזוקת הדגם הישן.
בתגובה ל-ynet מסר המפעל שמספר הביתנים כבר צומצם בכ-15% בשנים האחרונות שחלקם עוצבו מחדש בצירוף התקנת מכשירי החייאה. בפיס מדגישים גם שהרווחים חוזרים לציבור באמצעות מבני ציבור, מלגות ומיזמי חינוך ורווחה.
עוד ב-
מבחינת הארגונים המתנגדים, כל זה עדיין לא מחייב להשאיר את המכירה על המדרכה. הדרישה שלהם אינה לבטל את ההגרלות אלא לפנות את השטח הציבורי. במילים אחרות: אפשר להמשיך למלא טופס, השאלה היא אם זה צריך להיות ברחובות הערים, על חשבון רשות הרבים הציבורית.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
