בארץ

459 חשבוניות פיקטיביות בחודש: "תחבולה, רובן הופקו ביום אחד"

בעל חברה מרהט חשוד שפיצל מאות חשבוניות כדי לעקוף את מערכת הפיקוח ולנכות מע"מ של יותר מ-1.5 מיליון שקל. כעת בית המשפט אישר את שחרורו בתנאים מגבילים והחקירה נמשכת. ומה העונש האפשרי אם יורשע?

חשבוניות ורשות המיסים (צילום שאטרסטוק ופלאש90)
רוב בעלי העסקים מעדיפים שהמפגש שלהם עם רשות המסים יסתיים בהגשת דוח ולא בחדר החקירות. אלא שלפי הודעה שפרסמה היום (רביעי) הרשות, חלף אל טורי מרהט, בעל חברת "ו.בונדר", חשוד שניסה לעקוף את המערכת שנועדה לתפוס חשבוניות פיקטיביות. המספר שעומד במרכז הפרשה? 459 חשבוניות בתוך כחודש בלבד.
אל טורי הוא מנכ"ל ובעל מניות בחברה שעוסקת בהתקנת מערכות מים, ביוב ותברואה. מבקשת השחרור בערובה שהוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון עולה כי החברה קיזזה, לפי החשד, 323 חשבוניות שנרשמו על שם חברת בנייה ועוד 136 שנרשמו על שם עוסק מורשה.
לטענת החוקרים, רובן של החשבוניות בקבוצה הראשונה הופקו באותו יום, ובאמצעות החשבוניות החשודות נוכה מע"מ בסך 1,558,392 שקל שלא כדין.

משרדי משרד האוצר בירושלים (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90​)
המערכת שנועדה לעצור בדיוק את זה
אז איך לכאורה עבדה השיטה? קודם צריך להבין מהי חשבונית פיקטיבית: מסמך שמציג עסקה שלא באמת התרחשה, או פרטים כוזבים על עסקה, ומשמש בין היתר לדרישת קיזוז מס שלא מגיע לעסק.
בדיוק בשביל כך רשות המסים הקימה את מערכת "חשבוניות ישראל", שמחייבת מספר הקצאה לחשבוניות מעל רף מסוים, כדי לאפשר בקרה על חשבוניות חשודות לפני קיזוז המע"מ.
בשנת 2025 הרף עמד על 20 אלף שקל לפני מע"מ. לפי החשד, אל טורי פיצל סכומים גבוהים למאות חשבוניות קטנות, שכל אחת מהן נותרה מתחת לרף שחייב את מספר ההקצאה. כך ניסה לכאורה לחמוק ממנגנון הבקרה הזה. מאז הידקה רשות המסים את הכללים: ביוני השנה ירד הרף ל-5,000 שקל לפני מע"מ.
החקירה כוללת גם חשד נוסף: החברה הוציאה ללקוחותיה חשבוניות פיקטיביות שסכום המע"מ הנקוב בהן הגיע ל-5,194,444 שקל. חשוב להבחין בין הסכומים: אלו סכומי מע"מ הקשורים לשתי פעולות חשודות שונות, ואין להסיק מהם שהמדינה הפסידה בפועל את סכומם המצטבר.
ומה החליט בית המשפט?
ב-16 בנובמבר הובא אל טורי בפני השופט גיא מימון בבית משפט השלום בראשון לציון. בהסכמת הצדדים אושר שחרורו בתנאים מגבילים, ובהם הפקדה של 20 אלף שקל או ערבות בנקאית, התחייבות עצמית של 50 אלף שקל ושני ערבים נוספים בסכום זה כל אחד. כמו כן נקבעו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 ימים ואיסור קשר עם מעורבים בפרשה ל-30 ימים.
מה עלול לקרות אם החשדות יבשילו לכדי כתב אישום והרשעה? חוק מע"מ מאפשר עונש של עד חמש שנות מאסר בעבירות שנעשו במטרה להתחמק ממס, ובנסיבות מחמירות עד שבע שנים.
בפועל, הענישה תלויה בנסיבות. ביולי השנה דווח על 12 חודשי מאסר לבעל חברת בנייה שקיזז מע"מ של כ-612 אלף שקל באמצעות חשבוניות פיקטיביות; בתיק אחר נגזרו 22 חודשים בגין עבירות מע"מ בהיקף של כ-1.8 מיליון שקל.
כזכור, מערכת "חשבוניות ישראל" נועדה להתמודד עם תופעה שלפי דוח מבקר המדינה מ-2024 גרמה לנזק מוערך של לפחות 2.51 מיליארד שקל בשנה, על בסיס נתונים מהשנים 2017-2019. בפרשה הנוכחית החקירה עדיין נמשכת, ואל טורי נחשב חשוד בלבד: הטענות נגדו טרם הוכחו בבית המשפט.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה