בניגוד להמלצת הוועדה המייעצת, שרת הפנים שקד דחתה בקשת מקלט בטענה לחשש ממילת נשים. שרת הפנים, איילת שקד דחתה את המלצת הוועדה המייעצת להעניק מעמד פליטות למהגרת לא חוקית מסיירה ליאון שטענה כי תאלץ לעבור מילה בניגוד לרצונה. במסמך מפורט קבעה השרה כי יש להבחין בין דרגות חומרה שונות של הליכי מילה וכי בכל מקרה אין חשש שאישה בוגרת תאלץ לעבור אותו בניגוד לרצונה.

בצעד חריג, שרת הפנים איילת שקד החליטה לדחות המלצה של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, על אף שזו נתנה פה אחד. בהחלטה מנומקת שנפרשת על עשרות עמודים, השרה קבעה כי אמנם בית המשפט העליון קבע כי מילת נשים יכולה להוות עילה לפליטות במקרים מסוימים, אך אמנת הפליטים לא נועדה לתת מענה לכל סוגי הקשיים ותופעות שליליות מהם סובלים מאות מיליוני אנשים במדינות מתפתחות ולכן נדרש לקבוע רף מסוים שיכול להיחשב כרדיפה.

כעניין עקרוני, השרה ציינה כי המנהג המכונה "מילת נשים" איננו מורכב ממקשה אחת וקיימים סוגים שונים של הליכים שצריך להבדיל ביניהם. בפועל, חלק מההליכים דומים או אף קלים יותר מטקס מילת בנים, ורק חלקם בעלי פוטנציאל לנזק חמור יותר שיכול להיחשב לרדיפה במקרים המתאימים. בעוד שכל סוגי מילת הנשים מגונים בעיניי השרה, לא סביר כי מדינת ישראל תכיר בכל סוג של מנהג תרבותי שמשפיע על מאות מיליוני בני אדם כעילה לפליטות בישראל. 

השרה מדגישה כי לא מדובר בשאלה כמותית, כיוון שמטבע הדברים אמנת הפליטים איננה עוסקת במספר האנשים שיכולים להיחשב כפליטים, אלא בשאלה עקרונית שעומדת בבסיס הרציונל של האמנה. כמו כן, קיימת מגמה מדאיגה במדינות מערביות המבקשת להתעלם מהאבחנה בין דרגות החומרה השונות של הליכי מילת נשים ומכאן גם להשוות באופן גורף את המנהג למילת בנים ולאסור על אזרחיהן היהודים לקיים את מצוות ברית המילה. 

כידוע, חוק הלאום קובע כי מדינת ישראל מחויבת להבטיח את שלומם של יהודי התפוצות ולפעול ל"שימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית" שלהם. על כן, יש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הכרה גורפת וללא אבחנה בכל סוגי מילת נשים כעילה לפליטות על מאמציה של ישראל לבלום יוזמות חקיקה אלו.

בעוד שמדינת ישראל חתמה על אמנת הפליטים ומחויבת לה, הכנסת סירבה למספר יוזמות לאשרר אותה בחוק. בנוסף, חוק הכניסה לישראל מורה במפורש כי יש להרחיק שוהים שלא כדין בהקדם האפשרי. על כן, שרת הפנים חייבת לכל הפחות לאמץ את הפרשנות הסבירה המצמצמת ושמרנית ביותר לאמנה, ואין לה זכות לאמץ גישות מרחיבות באופן מרחיק לכת.

בבקשת המקלט הפרטנית שנדחתה, שרת הפנים קבעה כי המלצת הוועדה מוטעית כיוון שהיא מבוססת בעיקר על שיעור הנשים הגבוה שעבר את ההליך בסיירה ליאון, בעוד שמדובר במנהג תרבותי שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה, בקרב נשים אף יותר מגברים, כולל נשים שכבר עברו את ההליך. על כן ברור כי לא ניתן לבסס חשש גורף לנשים במדינה מסוימת על סמך נתונים שכוללים בתוכם נשים התומכות בהליך, ולעתים אף מבצעות אותו בעצמן על אחרות. כמו כן, עם כל הצער, במרביתם המוחלט של המקרים המנהג מבוצע על ידי ההורים והמשפחה המורחבת על בנותיהן בגיל ילדות מבלי לשאול את דעתן. 

מכאן שיש הכרח לבחון מה הסיכון הצפוי לאישה בוגרת בגילה של המבקשת המתנגדת להליך, ובאם תאלץ לעבור את ההליך או לבצע אותו על בנותיה בעל כורחה. בהתאם למבחן זה, מקורות המידע מראים שככלל נשים בוגרות בסיירה ליאון אינן נדרשות לעבור את ההליך ובקרב בנות שבטה של המבקשת, אין כל דיווח על נשים שנאלצו לעבור אותו מעל לאמצע שנות העשרים. 

עוד ב-

נתניהו הביך את איילת שקד? צפו בתקרית בכנס

לכתבה המלאה

נכון להיום קיים מידע לא מבוטל המראה כי נשים המתנגדות לכך, מצליחות לעמוד בהחלטתן ולא למול את בנותיהן בעל כורחן, גם אם אכן קיים לחץ חברתי ומשפחתי לעשות זאת. לבסוף, המגמות העדכניות מראות על ירידה משמעותית ביותר בהיקף התמיכה במנהג ובשיעור הילדות שעוברות אותו בסיירה ליאון, דבר שיש בו כדי להחליש עוד יותר את הטענה כי נשקפת למבקשת או ילדיה שנולדו בישראל סכנה באם יחזרו כעת לארצם.