תקשורת ומדיה
חיים לוינסון חושף: המחדל החמור בתאגיד השידור
המגיש תקף בחריפות את הדיווח של הכתבת הפוליטית יערה שפירא על סקרי הבחירות, והציג שתי אפשרויות מדאיגות לפערים שמצא בנתונים הגולמיים של התאגיד
המגיש חיים לווינסון מותח בפודקאבט שלו "לוינסון על הבוקר" ביקורת חריפה על דיווח של הכתבת הפוליטית יערה שפירא מתאגיד השידור, שעסק במגמות העולות מסקרי הבחירות. לווינסון תקף את האופן שבו הוצגו הנתונים וטען כי קיימות בעיות באופן הצגת המידע לצופים.
לווינסון פתח את דבריו דווקא בהתייחסות לפרובוקציה שיצר ברשתות החברתיות סביב שפירא, וסיפר בטון ציני כי הביקורת שלו אינה נובעת מאיבה אישית כלפיה. "רבותיי, נפלתם בפח. אני חולה על יערה שפירא. אני מכור, אני מטורף על כל דיווח ודיווח של יערה שפירא... כשאני שמעתי את הדיווח שעומד להיות לה במוצאי יום כיפור, אני טסתי לטלוויזיה", אמר.
בהמשך עבר לווינסון להתייחס לדיווח עצמו. לדבריו, שפירא הציגה בסקרי התאגיד מגמה של "עליית אחוזי הצבעה בקואליציה", שלטענתה מסבירה את השינויים במאזן בין הגושים. לפי הדברים שהובאו בדיווח, הירידה בכוחן של מפלגות הקואליציה אינה נובעת בהכרח ממעבר קולות לגוש השני, אלא מעלייה בשיעור ההצבעה הצפוי בקרב מצביעי האופוזיציה, לצד גורמים נוספים כמו מעבר מפלגתם של הנדל וזליכה אל מתחת לאחוז החסימה.
לווינסון תקף את השימוש במונח "אחוזי הצבעה" בהקשר של סקרי בחירות, וטען שמדובר בטעות מושגית. "יערה היקרה, אין דבר כזה אחוזי הצבעה לפני בחירות, כי למעשה אחוזי הצבעה נקבעים בבחירות עצמם... אנחנו גם לעולם לא נדע כמה אחוז מכל מפלגה ומפלגה", אמר.
לדבריו, השאלה שניתן לבחון בסקרים שנערכים לפני יום הבחירות היא מידת הביטחון של הנשאלים בכך שיגיעו להצביע ובבחירה שעליה הם מצהירים. "כמה אתה בטוח שאתה תבוא להצביע וכמה אתה בטוח בהצבעה שלך", הסביר לווינסון, בהתייחס לאופן שבו ניתן למדוד את מידת המחויבות של מצביעים לתהליך הבחירות.
בהמשך העלה לווינסון שאלה נוספת הנוגעת לנתוני הסקר. הוא התייחס לחובה החוקית להגיש לוועדת הבחירות המרכזית את הנתונים הגולמיים של סקרי בחירות המשודרים בתקופה שלפני הבחירות, וטען כי בדק את הנתונים שפורסמו בנוגע לסקרי התאגיד, שבוצעו לדבריו על ידי הסוקר דודי חסיד.
לטענתו, הוא לא מצא בנתונים את השאלות שעליהן התבסס הדיווח של שפירא. "אני נכנס, ואני רואה דבר מדהים. כל הדאטה שהיא מציגה בכתבה שלה לא מופיעה באתר. אין שאלה כזאת כמה אתה בטוח שתבוא להצביע. אף אחד לא שאל את זה", אמר.
לווינסון הסביר כי קיימים הבדלים באופן שבו כלי תקשורת ומפלגות מזמינים סקרים. לדבריו, כלי תקשורת נוטים להזמין סקרים קצרים הכוללים מספר מצומצם של שאלות, כאשר התשלום לסוקר נעשה לפי מספר השאלות. לעומת זאת, מפלגות נוהגות להזמין סקרים רחבים יותר, הכוללים עשרות שאלות ועשויים לעלות עשרות אלפי שקלים.
מכאן עבר לווינסון להציג שתי אפשרויות שלדבריו עשויות להסביר את הפער שמצא בין הנתונים הרשמיים לבין המידע שהוצג בשידור. האפשרות הראשונה שהעלה היא שהשאלות הרלוונטיות לא הועברו לוועדת הבחירות המרכזית. עם זאת, הוא הדגיש: "אני לא מאמין שהתאגיד עובר על החוק".
האפשרות השנייה שהעלה היא שהנתונים נלקחו מסקר שבוצע עבור גורם אחר. לווינסון טען כי דודי חסיד משמש כסוקר של התאגיד, אך במקביל מבצע סקרים גם עבור מפלגות וגופים נוספים. לדבריו, ייתכן שהשאלה שעליה התבסס הדיווח נבדקה במסגרת סקר שהוזמן על ידי מפלגה, ולאחר מכן הוצגה בתאגיד כחלק מסקר שנערך עבור תאגיד השידור הציבורי - מבלי שנמסר לצופים עבור מי נערך הסקר המקורי.
עוד ב-
הקטע מסתיים בדרישה של לווינסון מתאגיד השידור לחשוף את הנתונים הגולמיים של הסקרים במקום לכעוס עליו, ומלווה בתשדיר של ועדת הבחירות המרכזית המזהיר את הציבור מפני מידע שקרי וניסיונות פסולים להשפיע על דעת הקהל.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
