תקשורת ומדיה
אלמוג בוקר: "זו הבעיה הכי גדולה"
הצעת החוק החדשה שמבקשת לשלול זכויות מחברי כנסת שיסרבו להגדיר את חמאס כארגון טרור, מעוררת הדים במערכת הפוליטית והתקשורתית. כתב חדשות 12 לא נשאר אדיש ובוחר לתקוף: "איך הגענו למצב שצריך לחוקק חוק כזה?" | כל הפרטים
הצעת חוק חדשה ונפיצה במיוחד, המבקשת לקבוע סנקציות פרלמנטריות נגד נבחרי ציבור שיסרבו או שיימנעו מלהכיר בארגון חמאס כארגון טרור, צפויה לעלות בקרוב לדיון במליאת הכנסת. הצעתו של ח"כ אופיר כץ, כבר מצליחה לעורר סערה ציבורית ומשפטית רחבה, והיום (רביעי) התייחס אליה גם כתב ופרשן חדשות 12, אלמוג בוקר.
בוקר, תושב הקיבוץ זיקים שסיקר מקרוב ובאופן יומיומי את זוועות ה-7 באוקטובר ביישובי עוטף עזה ובדרום, בחר להתייחס לנושא בציוץ קצר ונוקב ברשת X (לשעבר טוויטר). העיתונאי בחר שלא לבקר את ההצעה מבחינה חוקתית או פוליטית, אלא לשים את האצבע על האבסורד שבהגעה לרגע הזה. "הבעיה הכי גדולה בהצעת החוק הזאת, היא שהגענו למצב שצריך לחוקק חוק כזה במדינת ישראל", כתב. בכך, הוא משקף את התסכול הציבורי מכך שישנם גורמים במערכת הפוליטית הישראלית שעבורם הגינוי הברור של ארגון טרור רצחני אינו דבר מובן מאליו.
הצעת החוק של ח"כ כץ, שכותרתה הרשמית היא "הצעת חוק הכרה בחמאס כארגון טרור", מבקשת לקבוע מנגנון ענישה במשכן, במטרה לחדד את הקו האדום של הכנסת בכל הנוגע להזדהות עם ארגוני טרור, בפרט לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". על פי המתווה המוצע:
סנקציות על שתיקה או סירוב: חבר כנסת שיסרב במפורש או שאפילו רק יימנע מלהכיר בחמאס כארגון טרור בתשובה לשאלה ישירה, יהיה חשוף לשלילת זכויותיו הפרלמנטריות כח"כ (כגון הגשת הצעות חוק, נאומים או השתתפות בוועדות).
ענישה ללא תאריך תפוגה: ההצעה קובעת כי שלילת הזכויות לא תוגבל לפרק זמן מוגדר מראש. היא תישאר בתוקף כל עוד אותו חבר כנסת יתבצר בעמדתו, ותוסר רק אם ישנה את הצהרתו ויכיר פומבית בארגון כארגון טרור.
המילה האחרונה - של ועדת הכנסת: מנגנון הענישה לא יופעל באופן אוטומטי ומיידי. ההחלטה הסופית על עצם שלילת הזכויות והיקפן תהיה נתונה לסמכותה ולהכרעתה של ועדת הכנסת, שתדון בכל מקרה לגופו.
ההצעה, שמכוונת באופן גלוי לעבר חלק מחברי הכנסת של המפלגות הערביות שסירבו לגנות באופן מפורש את הטבח או את ארגון חמאס מתחילת המלחמה, צפויה לגרור עימותים חריפים במליאה.
עוד ב-
מנגד, מבקריה של ההצעה, ובהם גורמים משפטיים כמו עורך הדין יורם שפטל שהתבטא בנושא, מזהירים מהשלכותיה החוקתיות. ההתנגדות מתמקדת בחשש מפני פגיעה אנושה בחופש הביטוי הפוליטי והפיכתה של ועדת הכנסת לגוף מעין-שיפוטי המעניש חברי כנסת מכהנים על בסיס עמדותיהם, צעד שלטענתם עלול להוביל לפסילת החוק בבג"ץ.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



