העיתונאי נדב איל פרסם הבוקר (רביעי) בעיתון "ידיעות אחרונות" טור על הווריאנט הדרום-אפריקני "אומיקרון" ובו הוא ניסה להרגיע את הקוראים ויצא בקריאה להתאזר בסבלנות עד לבדיקת החיסונים על הנגיף.

איל כתב בטור: "יממות האחרונות בלבלו המנכ"לים של חברות החיסונים את העולם. המנכ"ל של פייזר אמר למעשה שמנה שלישית תספק הגנה כלשהי ממחלה קשה, גם בווריאנט החדש. המנכ"ל של מודרנה צפה ירידה משמעותית בהגנה החיסונית. מי צודק? אנחנו לא יודעים. ואתם יודעים מה - גם הם לא. כדי לדעת דבר כזה, דרושים עשרות אלפי נדבקים, בגילים שונים ואוכלוסיות מגוונות, בדיקה יסודית שתנטרל משתנים דמוגרפיים ואחרים, אנליזה קפדנית וחישוב מדוקדק. את כל אלה אי אפשר לעשות עדיין, פשוט כי אין מספיק נדבקים באומיקרון ברחבי העולם".

איל התייחס גם לסיקור התקשורתי על הנגיף החדש: "ביממות האחרונות הופיעו כל מיני מסקנות בתקשורת. כותרות רעשניות וחישובים שמבוססים על הנחות, הגיוניות ככל שיהיו, אינם מידע אמיתי. יש לכולנו קושי אמיתי להתמודד עם אי וודאות, אבל אחרי שנתיים של מגפה שהתאפיינה בחוסר וודאות – כדאי לגדל סבלנות. העולם עוד לא יודע כמה הזן החדש משמעותי, כמה הוא מידבק ביחס לדלתא ועד כמה החיסון יעיל. במעבדה המרכזית של משרד הבריאות בתל השומר מנסים לגדל את האומיקרון בתרבית תאים. אחרי שזה יקרה, ויהיו מספיק תרביות, יציגו בפניהן אחר כבוד טיפות דם של מתחסנים, אחרי ולפני בוסטר, ושל מחלימים. כך נדע האם לפחות במעבדה, הזן עוקף את החסינות – או נשבר מולה.
 

עוד ב-

נדב אייל תוקף: "שנה וחצי אחרי ועדיין בעלי אינטרסים שולטים בשיח הקורונה"

לכתבה המלאה

ייתכן שהתוצאות בישראל יגיעו כמה ימים אחרי תוצאות מהעולם, שם יספיקו לעשות זאת מוקדם יותר. בשעה הזו, מביטים מדענים בתרביות התאים בכל מקום ומייחלים שיגדלו יפה, כדי שיהיה ניתן לדעת יותר. יש חישוב אחד שחוזר על עצמו, ובהחלט מבוסס על מידע: גרף העלייה במקרים בדרום אפריקה ניתן להשוואה לעלייה במקרים בעבר, נניח עם פרוץ הדלתא. התוצאה: מדענים מסיקים שהאומיקרון גרם להדבקה גבוהה יותר, עד כה, בערך בכ־30% ביחס לדלתא. אך מה הסיבה? האם זה נובע מכך שהוא ביולוגית מידבק יותר, או שההתפשטות המהירה שלו נובעת מכך שהוא פורץ חסינות מחוסנים ו/או מחלימים? זאת אומרת מגדיל את המאגר של מי שפגיע להדבקה?"

איל ניסה לענות על אותן שאלות ולדבריו: "כנראה, אומרים אותם מדענים - טרבור בדפורד האמריקני, או כריסטיאן אלת'אוס השוויצרי – שמדובר בחדירה של חלק מחסינות המחלימים/מתחסנים ולא שהווירוס מידבק יותר בעצמו. מה זה 'חלק מהחסינות'? אין לנו תשובה טובה. זה יכול להיות שאחד מחמישה מחלימים יידבק באומיקרון, או אחד משלושה. באופן כללי, חסינות מחלימים נראית בשלב זה חזקה יותר, לפחות בטווח הקצר, מחסינות מתחסנים. אך בכל מקרה, מגפת הקורונה משמעותית כל כך - כפי שכולנו כבר צריכים להבין - לא בגלל הקטלניות שלה, אלא בגלל שיעורי ההדבקה הנרחבים, אלה שיכולים להוביל את שברי האחוזים שיגיעו למצב קריטי לבתי החולים, ולעומס אשפוזי בלתי אפשרי".

לבסוף סיכם: "לכן השאלה הראשונה, החשובה ביותר, היא עד כמה הזן החדש מידבק. כל השאר בא אחרי. גם לאחר הדברים האלה, וגם אם חלק מההגנה של החיסון כושלת בפני האומיקרון (ואין לנו כל ראיה לכך), החיסון הוא עדיין הצ'אנס הכי טוב שלנו. לכן עצוב כל כך לראות את מספר החיסונים המוגבל והעלוב שהמדינות המתועשות אפשרו ליבשת אפריקה כולה. החיסונים היו - לפחות בטווח הקצר - מורידים הדבקות, ואולי חוסכים מכולנו עוד זן חדש. חבל ועצוב שהמערב טרם למד שבמגפה גלובלית, אף אחד לא בטוח עד שכולם לא בטוחים".