תחת הכותרת 'זה סופו של כל קלון', עמית סגל הפרשן הבכיר של חדשות 12, סיפק בטור שלו לסוף השבוע את הזווית שלו לעסקת הטיעון התקועה של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מול הפרקליטות.

סגל כתב: "בכמה שיחות שניהל בשנים האחרונות השווה את עצמו בנימין נתניהו לאלפרד דרייפוס, מי שנפל קורבן להליכים משפטיים תפורים ולדיפ סטייט נכלולי. למשמע פרטי עסקת הטיעון, והתיווך של השופט אהרן ברק, אפשר להיזכר בציטוט של ראשי תומכיו של הקצין הצרפתי שמופיע בספר מאלף על הפרשה מאת ז'אן דני ברדן: "אנו היינו מוכנים למות למען דרייפוס, אבל דרייפוס לא רצה למות למען דרייפוס".
 

עוד ב-

נחשף: כך נתניהו הגיב למיליונים שנתרמו עבורו בגיוס המונים

לכתבה המלאה

"תומכי ראש הממשלה לשעבר ציפו ממנו לא להסכים לעסקת טיעון כי בעיניהם משפט נתניהו גדול מנתניהו, וזה נכון: האינטרס הציבורי הטהור מחייב בירור עד תום של הנושא שבעטיו פוזרו ארבע כנסות ובוזבזו שש שנות מדינה, כדי שנדע אם התיקים נתפרו או הוגשו בצדק. הוא הסכים לדון על ההסדר כי בעיניו נתניהו גדול ממשפט נתניהו, וגם זה נכון: סיום הפרשה ללא מאסר וללא הרשעה בשוחד יאפשר לו להיזכר בזכות כהונתו הארוכה ומדיניותו, לא בגלל פסק דין. הוא יוכל להיות המנהיג הרוחני של הימין, לעשות כסף, להקים את "מרכז נתניהו לביטחון" שתמיד רצה".

"לשיטתו, ההיסטוריונים יזכרו שהוא נפל בהצבעה בכנסת, לא בגלל הרשעה בבית משפט וסיים בבית, לא במעשיהו. עצם הוויכוח על הקלון מדגים את הגיחוך שבכלי המשפטי כדרך ליישוב מחלוקת היסטורית: כלל ידוע בלימודי המשפטים הוא שהמושג המשפטי שבו נעשה השימוש הכי חסר תום לב הוא "תום הלב". ובאותה מידה: קלון שכולם מסכימים לו הוא לא כזה שעורכי דין צריכים להחליף לגביו טיוטות. יש סיבות רבות שבעטיין התחדש המו"מ בין מנדלבליט ונתניהו. אחת החשובות שבהן היא פסק דין של העליון שניתן בחודש שעבר בעניינו של ניצב בדימוס ניסו שחם, ואושרר השבוע בהחלטה נוספת. שופטי העליון קבעו שאוסף של התנהגויות כשרות יכול להצטבר, כמו באלכימיה, לעבירה של מרמה והפרת אמונים".

"העמימות הזו מציקה מאוד בכל הנוגע לעקרון החוקיות, הדרישה הבסיסית לדעת מה כשר ומה לא. פרקליטי נתניהו הסיקו מכך שאין דרך לצאת מזה: תיק 1000 ייגמר במקרה הטוב בהרשעה, קנס ועבודות שירות. ההיגיון הבסיסי לא השתנה. ביום שבו הורשע אהוד אולמרט בארבעה סעיפי מרמה והפרת אמונים זעקה הכותרת "הזיכוי", כי לכל היה ברור שפרשות ראשון טורס וטלנסקי שבהן זוכה היו העיקר. לכן מנדלבליט יודע שייבחן בעיקר מול סעיף השוחד בתיק 4000. גם נתניהו מבין מול מה הוא מתמודד. שני הדחיינים הכרוניים ביותר בזירה הציבורית בישראל דחו ודחו את ההכרעה הבלתי נמנעת, והפעם זה היה כנראה עיכוב אחד יותר מדי".