דעות

אמון, שקיפות, קידמה: המהלך שיוביל לצמיחה כלכלית ולמאבק בהון השחור

במסגרת רפורמה שמובילה רשות התאגידים במשרד המשפטים, יידרשו גם החברות הפרטיות בישראל לשקיפות מלאה. המשמעות: הפיכת השוק העסקי למשוכלל ושקוף, וסגירת הפרצה שמאפשרת לחברות קש ולחשבוניות פיקטיביות לשגשג על חשבוננו

רו"ח איריס שטרק | 3/10/2025 10:46

הפער הגדול בין התנהלות הדיווחים של חברות ציבוריות בישראל (המחויבות לדיווח על פי תקנות רשות ניירות ערך), לבין הדיווחים של חברות פרטיות בישראל (המחויבות אך ורק בדיווחים לרשם החברות), מצביע על כשל מהותי בשיטה הקיימת בכל הקשור לחברות פרטיות.

תמונת המצב מלמדת שרק כשליש מתוך כ-410 אלף חברות פרטיות, הגישו דוחות שנתיים לרשם החברות. הרוב לא דיווחו, כנדרש לפי חוק, תוך 14 יום על שינויים במינוי הדירקטורים ובעלי המניות. כמו כן, הן אינן מנהלות מרשם פנימי של בעלי המניות – כך לפי נתוני שנת 2024 וכך גם לאורך שנים רבות, כפי שעולה מדוחות מבקר המדינה.

המצב הנוכחי מחייב שינוי דרמטי, אשר בא לידי ביטוי ברפורמה אותה מובילה רשות התאגידים במשרד המשפטים, בראשות עו"ד שולי אבני שוהם. מטרתה: ליצור עולם מתקדם, שישרת את כל מי שרוצה לעשות עסקים עם חברות פרטיות, בדגש על שקיפות מלאה שתבטיח אמינות במידע לביצוע עסקאות ורלוונטיות של המידע.

המהלך לשיפור מהימנותו ועדכניותו של מרשם החברות כבר מעורר סערה. חשוב להסביר: כיום, נדרשות חברות פרטיות לדיווח הצהרתי בלבד. הרפורמה מציעה שהדיווח יהפוך לדיווח המקנה תוקף משפטי, שמשמעו שהשינוי ייכנס לתוקף רק עם קליטת הצהרה ודיווח של החברה ואישורו בידי רשם החברות שיעשה, בזמן אמת (און-ליין) – זאת לכל פעולה של העברת מניות בחברה פרטית ושינוי מינויים של נושאי משרה בהנהלה הבכירה ובדירקטוריון. המשמעות בפועל היא שרשם החברות ברשות התאגידים, ישנה פוזיציה ויהפוך לגורם אקטיבי, בעל סמכויות פיקוח ואכיפה משמעותיות יותר.

השאלה המהותית היא האם רפורמה זו תועיל למגזר העסקי או דווקא תגרום לעיכובים בביצוע עסקאות, ולמימוש החשש של חברות ומשקיעים שיתורגמו להאטה ופגיעה כלכלית? ובכן, המהלך בהחלט מתכתב עם מדיניות השקיפות הנדרשת כיום בזירה העסקית הבינ"ל. הצלחת המהלך מחייבת את הרשות להטמיע את הכלים הדיגיטליים המתקדמים ביותר כדי לאפשר לדווח בכל שעות היממה ומכל מקום בעולם, וכן להבטיח מתן אישור בזמן אמת, וכן לשמש בפועל כלי ניהולי פנימי לחברות ולשימושן.

מדיניות זו תיתן מענה לשני נושאים אקוטיים. הפיכת השוק העסקי למשוכלל ושקוף, חיונית לצמיחה הכלכלית. המהלך מציב את הדיווחים השוטפים של חברות פרטיות בדומה לחברות ציבוריות, וישמש כקטליזטור לפעילות העסקית. ברגע שהדיווחים מהימנים, שקופים ומצביעים על סטטוס חברה בזמן אמת – הם מבססים את האמון בקרב הציבור, המשקיעים, הספקים, הלקוחות, והעובדים. למעשה, כל סביבת הפעילות של החברה וממשקיה מושפעים מהמהלך, ומכאן גם כלל המשק.

בנוסף, זהו מהלך משמעותי להמשך המאבק והמניעה בהון השחור. המצב הנוכחי מאפשר לגורמים עבריינים לעשות שימוש בחברות קש, שנוצרות לרגע ומוציאות חשבוניות פיקטיביות, יוצר פרצה המאפשרת העברת בעלות במצב שאין ממש בעלות בחברה ומכירות פיקטיביות וקיזוז מע"מ, שמרוקן את קופת המדינה במיליארדים וגורם לכולנו לשלם את המחיר.

המצב הקיים פוגע גם בזכויות בעלי המניות, שלעיתים אינם יודעים כלל מהו מצבם האמיתי, ובעיקר במקרה חלילה של פטירה, גם היורשים נשארים במצב של כאוס ואי ודאות. כשזה מצב העניינים, לא פלא שמתאפשר למפירי החוק להתחמק מתשלום מס אמת, כך שהמדינה מפסידה גם את תשלום המס המוערך אף הוא במיליארדי שקלים.

החששות המלווים כעת את הרפורמה לשוק עסקי מדווח, אשר דורש אישור פוזיטיבי, דומים לחששות מתרחיש הבלהות שצפו כולם לקראת כניסתן לתוקף של חשבוניות ישראל, שדורשות אף הן הקצאת מספר לכל חשבונית כתנאי לקיזוז התשומה. נזכיר בהקשר הזה כי לקראת יציאתו לדרך במאי 2024, עורר המהלך התנגדויות רבות.

גם אז ראיתי בכך מהלך חשוב למאבק בהון השחור ותמכתי בו בפומבי כנגד כל חוזי השחורות. והפלא ופלא העולם ממשיך והפעילות העסקית מתקיימת ללא בעיות. רשות המיסים נותנת מענה מספק, באישורים המתבצעים און-ליין, כשמהלך זה הביא לצמצום קריטי בחשבוניות הפיקטיביות ולגביית מיסים נוספת. רק בחצי השנה הראשונה לפעילותה הביאה המערכת של חשבוניות ישראל לחיסכון של כארבעה מיליארד שקלים. אין ספק, זהו כלי חשוב במאבק לצמצום הגירעון התקציבי במדינה, כשבכל חודש מצליחים לבלום קיזוז מע"מ מחשבוניות פיקטיביות של כמיליארד ש"ח לחודש. בהמשך לזה, ההערכות הן שחשבוניות ישראל שווה למדינה כ-12 מיליארד שקל בשנה.

לאחר אישור הרפורמה של מרשם החברות, ניתן יהיה לאמץ את השלב הראשון כפיילוט –שיאפשר לחברות ולרגולטור, להפיק לקחים וליישמם – טרם הפעלה מחייבת של הרפורמה הכוללת אכיפה, כפי שנעשה גם בחשבוניות ישראל בשלבים.

מאידך, חשוב להדגיש כי אסור שרפורמה זו תשמש תירוץ למעורבות יתר של רשות המיסים, למשל בדרישה שעלתה מצידה לקבל זכות וטו בעסקאות שבהן נמכרים 50% מההחזקות בחברה. זוהי מעורבות יתר וחריגה מתפקידה של הרשות כגוף רגולטורי מפקח.

חשוב לשמור על הרפורמה במסגרת הייעוד המרכזי שלה לשיפור השקיפות, לתועלת המגזר העסקי הפרטי ולמניעת שימוש של גורמים עבריינים המנצלים את המצב כיום. מרשם חברות מתקדם, מעודכן ומקוון, הפתוח לכלל הציבור, מחייב את החברות להשתנות. בואו נהיה אמיצים ונהנה מהקידמה שתאפשר שוק משוכלל ומדויק, ותסייע להתפתחותו של שוק עסקי, המשמש מנוע לצמיחת הכלכלה והמשק.