דעות

השוק בישראל לפני שינוי דרמטי: כך תשמרו על הכסף שלכם

אחרי ששברו שיאי גיוסים, התנאים הכלכליים החדשים מעלים סימני שאלה סביב אטרקטיביות הקרנות הכספיות. האם הגיע הזמן להחזיר את הכסף אל הפיקדונות הבנקאיים כדי לקבע את התשואה?
מירב אוליאל (צילום רמי זרנגר)
אחרי שנים שבהן הקרנות הכספיות כיכבו בעולם החיסכון לטווח קצר והיקפי הגיוסים אליהן הגיעו לשיאים, עולה שאלה מעניינת: האם היתרון שלהן נשמר גם בסביבת השוק הנוכחית, או שדווקא עכשיו הגיע הזמן לחזור ולהסתכל על הפיקדונות?
אין ספק שקרנות כספיות הן מוצר חיסכון מצוין למי שזקוק לכספים באופן נזיל ומקבל תנאי פיקדון לא מספיק טובים בבנק שלו. הן משלבות סיכון נמוך יחסית, נזילות גבוהה ופשטות תפעולית. במקרים מסוימים הן אף היוו חלופה אטרקטיבית לפיקדונות הבנקאיים. אולם כאשר בוחנים את התנאים הכלכליים הקיימים כיום, נדמה כי הרוחות מתחילות להשתנות.
כדי להבין מדוע, חשוב לזכור שהקרנות הכספיות מוגבלות בסוגי ההשקעות שהן יכולות לבצע. חלק משמעותי מנכסיהן מושקע במק"מ, בפיקדונות קצרי טווח ובניירות ערך סולידיים נוספים, אשר משקפים את ציפיות הריבית העתידיות של השוק, וכאן בדיוק טמון השינוי.
בעוד שריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.75%, המק"מ לשנה נסחר בתשואה של כ-3.3% בלבד. המשמעות היא שהשוק כבר מתמחר המשך ירידת ריבית במהלך השנה הקרובה או במילים אחרות, מי שקונה כיום מק"מ לשנה למעשה מקבע לעצמו תשואה הנמוכה מריבית בנק ישראל הנוכחית, משום שהשוק מעריך שהריבית בהמשך הדרך תהיה נמוכה יותר.
המשמעות עבור הקרנות הכספיות ברורה שגם אם הן ימשיכו להיות מכשיר השקעה איכותי וסולידי, התשואות שהן צפויות להניב בשנה הקרובה נמוכות מאלו שהורגלנו לראות בשנים האחרונות. לאחר הפחתת דמי הניהול הממוצעים, שעומדים כיום על כ-0.16%, התשואה הגלומה למשקיע עומדת על כ-3.15% לפני מס.
גם סוגיית המס ראויה לבחינה מחודשת כי במשך שנים נתפס המיסוי הריאלי של הקרנות הכספיות כיתרון ברור על פני המס הנומינלי בפיקדונות. אולם כאשר ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה עומדות כיום על כ-1.6% בלבד, היתרון הזה קטן משמעותית.
למעשה, תשואה צפויה של כ-3.16% בקרן כספית שקולה, לאחר מס ובהנחת אינפלציה של 1.6%, לפיקדון שקלי בריבית של כ-3.25% בלבד, כאשר כבר כיום ניתן למצוא פיקדונות המציעים תשואה נטו דומה ואף גבוהה יותר, תוך קיבוע הריבית לתקופה ארוכה יותר. בנוסף, כאשר משתמשים בנזילות של הקרן הכספית ומושכים אותה במהלך החודש, התשואה תהיה נמוכה עוד יותר ותעמוד על 2.77% בלבד (טרם פרסום מדד או אחרי פרסום מדד שלילי/אפסי), שכן אז יגבה מס ריאלי בשיעור 25% על כל הרווח, בעוד שבפיקדון שקלי רגיל, יגבה רק 15%.
היתרון הגדול של הקרנות הכספיות היה תמיד היכולת ליהנות מריבית השוק ללא התחייבות לתקופה ארוכה. אך כאשר השוק עצמו מעריך שהריבית צפויה לרדת, דווקא היכולת לקבע את הריבית של היום הופכת לנכס בעל ערך. אז האם כדאי לממש את הקרנות הכספיות ולעבור לפיקדון?
התשובה היא לא תמיד ולא לכל פיקדון. כדאי לבחון את התנאים שהבנק מציע, להשוות בין החלופות הקיימות בשוק ולהתייחס גם לצרכים האישיים לנזילות ולגמישות. אם הבנק שלכם אינו מציע תנאים מספקים, ייתכן שבנק אחר דווקא יהיה מוכן לשלם ריבית גבוהה יותר על הכסף שלכם.
קיימים כיום במערכת הבנקאית פיקדונות המאפשרים לקבע ריבית לתקופה ארוכה יחסית, ולעיתים אף לשלב בין ודאות גבוהה לגבי התשואה לבין גמישות מסוימת במשיכת הכספים. בסביבה שבה השוק מתמחר ירידת ריבית, יתרון זה הופך משמעותי יותר מבעבר. ייתכן שבעידן של ריבית יורדת ואינפלציה מתונה, השאלה הנכונה אינה האם הקרנות הכספיות הן מוצר טוב, אלא האם אנו מנצלים נכון את ההזדמנות לקבע את הריבית שעדיין זמינה לנו כיום.
*האמור אינו מהווה הצעה להשקעה או תחליף לייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. הכותבת היא מנהלת מחלקת נכסי לקוחות בבנק ירושלים, והאמור משקף את דעתה האישית בלבד נכון למועד הפרסום.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה