דעות

סמנכ"לית בבן חורין אלכסנדרוביץ': "כדי לצאת מהמשבר, עלינו לשנות חשיבה"

משבר הקורונה שינה את שגרת החיים של כולנו. כדי לצאת מהמשבר, עלינו להתחיל משינוי של דפוסי החשיבה כדי להחזיר את השליטה לידיים שלנו ולהתאים את מסלול חיינו לשגרה החדשה 
אטל בכר |  7
אטל בכר, סמנכ"לית בן חורין אלכסנדרוביץ' (צילום ענבל מרמרי)
מרבית בני האדם, חוץ מהחרדתיים ביותר, מתנהלים ביחס לעתיד כאילו הוא נמצא בשליטתם המוחלטת. הם מבטיחים להגיע בשמונה בערב לארוחת ערב או באוגוסט לחופשה ביוון מתוך אמונה שאכן כך יקרה. ההגדרה של משברים היא שהם "שוברים "את הרצף בין התכניות שלנו לבין המציאות. בין תפישתנו את העתיד לבין העתיד עצמו. ככל שהמשבר עמוק יותר הוא רחב היקף יותר ומשפיע על אזורי חיים רבים. אין ספק כי משבר הקורונה נכנס לקטגוריה הזו של משבר עמוק ורחב מימדים. אין כמעט אדם שלא הושפע מן המשבר הזה באופן כזה או אחר. משפחות שינו דפוסי חיים, מקומות עבודה אימצו צורות שונות להתקשרות. עובדים רבים הוצאו לחל"ת או פוטרו, וחלקם לא יחזרו לעבודה בקרוב. תלמידים לא הלכו לבית הספר וסטודנטים לא ביקרו באוניברסיטאות ובמכללות. עסקים רבים נסגרו או ספגו מכות קשות. בקיצור, קשה. וכל זאת כאשר יש האומרים שעוד לא חווינו את שיאי המחירים של התקופה הזו. ועוד לא דיברנו על איומי ה"גל השני". יחד עם זאת, מתנהלת "אסטרטגיית יציאה" שגם היא מקיפה אזורי חיים רבים ומתיימרת לייצר חזרה לשגרה מוכרת, לצד שגרות חדשות.
התמודדויות חדשות מחייבות אימוץ של דפוסי חשיבה חדשים כמו גם התנהגויות חדשות. יהיה זה לא חכם להתייחס למציאות חדשה והמשתנה לנגד עינינו באמצעות כלים ישנים. החוכמה היא לדעת להתאים את עצמנו למציאות הזו ולהחזיר לעצמנו את השליטה על החיים והמצב שלנו גם בתנאים של אי וודאות גדולה. ההתמודדות עם האתגר הנ"ל מתחילה מבפנים החוצה, מבניית תוכנית מסודרת עבור עצמי, לאחר מכן לסביבה הקרובה שלי, או כפי שמשרד הבריאות הגדיר זאת הסביבה ה"גרעינית" שלי ומשם אל הסביבה החיצונית. הדרך לשינוי טמונה במספר צעדים, כלפי פנים וכלפי חוץ. 
צעד ראשון "עצמי"– כצעד ראשון יש להחזיר את חווית השליטה העצמית. נכון, מה שארע קרה מחוץ לשליטתי. אולם, חוסר השליטה שנבע מקורונה אינו רלבנטי לכל מישורי החיים. אל תשתמשו במשבר כתירוץ לכל דבר רע שקורה בחיים כרגע, קחו אחריות, ותתחילו עם עצמכם. כל אחד יכול לברר עם עצמו היכן ההזדמנויות כרגע, לצד הקשיים והאיומים הממשיים. להסתכל קדימה אל עתיד חדש. לבנות תוכנית אישית, להציב יעדים, ותחנות בקרה ובדיקה. אנשים רבים דיברו על "צניעות" בתקופת הקורונה. על ההבנה שאין צורך בכל כך הרבה חפצים, קניות וכו'. מומלץ לאמץ את הדפוסים הללו, למשל, ולבחון אחת לחודש בכרטיס האשראי ובחשבון הבנק האם רף הוצאות נשמר.
קראו עוד ב-ice
צעד שני "גרעיני"– משפחה: אחרי שטיפלנו בעצמנו, כעת עלינו להחזיר את המשפחה למסלול החיים ולהתאים לשגרה חדשה, הילדים שכל הלימודים התבלגנו להם, בן או בת זוג שגם הם עברו את המשבר וכדאי לוודא שגם הם עוברים עם עצמם תהליך של הגדרת משימות מחודשת. ברגעים הקשים יותר שעוד יבואו תזכירו להם את כל הדברים והחוויות החיוביים שקרו בזמן המשבר: קירבה משפחתית, יותר זמן של ביחד בארוחות, בסופי השבוע ובכלל, הרגלים חדשים של עשייה משפחתית משותפת, שיתוף של הדברים שהיה נוח לטאטא בשגרה שלפני הקורונה, דברים שצפו ועלו כאשר היינו "תקועים" זה עם זה 24 שעות ביממה בזמן הקורונה.
משפחות יצרו הרגלים חדשים של ארוחות משותפות, זוגות החלו לבלות יותר זמן יחד ולשוחח יותר. עתה, גם כשאין סגר שמכריח אותנו להיות יחד ניתן לקבע טכסים זוגיים ומשפחתיים שנשענים על חוויות שנוצרו בתקופת הסגרים. מומלץ לשבת יחד כזוג/משפחה ולבחון איזה טכסים לשמר או למסד, כדאי שלכל אחד תהיה "סמכות" להתריע על כך שחוזרים חלילה להרגלים ישנים של מרחק.
צעד שלישי "חיצוני"– החברה והארגונים: החברה הישראלית התגלתה בסולידריות בזמן הקורונה, ועכשיו אחרי הקורונה אסור לה להיעלם. מומלץ לבחון את ההיבטים ההתנהגותיים שהשתמרו לטובה בתקופה הזו ולבדוק כיצד ניתן להמשיך ולשמרם. כך למשל, מעגלי הקשר התרחבו בתקופה הזו באמצעות כלים טכנולוגיים כגון טימס/זום. אוכלוסיות עובדים ובני משפחה מבוגרים נכנסו לעולם הדיגיטלי שהיה זר לרבים. כדאי להגדיל את ההיכרות הזו לתחומים נוספים: מציאת עבודה, חברים, זוגיות, דיגיטציה של הארכיון המשפחתי ועוד. לכלים הללו יש פוטנציאל להעניק את תחושת המשמעות והערך שקריטיים לכל בני האדם.
בהרבה ארגונים השתמשו בטימס/זום ובעבודה מהבית בתקופת הקורונה. עכשיו, כאשר ארגונים חוזרים ישנם עובדים שעלולים להיתקע בין לבין. עובדים מהבית אבל לא מחוברים כמו בעת שכולם עבדו מהבית. מומלץ למפות שוב את אופני ההתקשרות ותדירות השיחות לאור המצב החדש. לבחון אחת לחודש את התדירות ולבצע התאמות.
משברים הינם חלק מן החיים. אכן, משבר האחרון הוא בהחלט רחב ואף נדיר. ניתן לראות בהתמודדות עם התקופה הזו הזדמנות להפעלת שרירים רדומים או מנוונים. נדמה שיצירת שליטה עצמית במצב של חוסר שליטה ואי וודאות הוא השריר הרלבנטי ביותר. לכן אסור להתייאש ולא כדאי להתעייף. הקורונה כנראה תמשיך לספק סיבות להפעיל את השריר הזה. כדאי לכולנו לשמור על כושר ולהקפיד ללכת לחדר כושר של התודעה. 
אטל בכר היא סמנכ"לית בפירמת בן-חורין אלכסנדרוביץ', העוסקת ביחסי ציבור, ייעוץ תקשורת וניהול משברים.
תגובות לכתבה(7):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    כתבה נהדרת
    איש יחצ 08/2020/26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מכיר את אטל היטב, אשת מקצוע ממדרגה ראשונה!
    סגור
  • 5.
    חיה בסרט
    עכעכ 06/2020/24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    פוזה של פוצה
    סגור
  • 4.
    מקומם כל האנשים הבורים שמגיביפ פה לא יודעים להעריך ידע
    אזרח 06/2020/23
    הגב לתגובה זו
    0 1
    הכתבה מעניינת מאוד. יש אנשים שמעדיפים ליילל ולהתלונן ויש כאלו שלא. מעניין מי אתם?
    סגור
  • 3.
    איזה ערימת בלבולי מוח. אבל העיקר מצטלמת כאילו רמטכל (ל"ת)
    אילה 06/2020/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 2.
    איזו ערימת שטויות. (ל"ת)
    יערה 06/2020/21
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 1.
    במה לקלישאות. תתחילו לעבוד שם, אתם נותנים שירות גרוע (ל"ת)
    איזו נפיחות עצמית 06/2020/21
    הגב לתגובה זו
    4 0
    סגור
  • יאללה בכיין.
    אדיר 06/2020/21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    אז הפסדת מכרז. תלמד
    סגור