בשנה האחרונה ראינו צמיחה מדהימה בסצנת המטבעות הדיגיטליים הישראלית, כאשר יותר ויותר אנשים מאמצים את כוחה של הטכנולוגיה המבוזרת. קהילת המשתמשים ממשיכה לגדול בקצב, והאקו סיסטם של הסטארטאפים הישראלים מתפתח וחלק מהחברות המובילות בעולם נמצאות כאן בישראל.
חברות מסחר של נכסים דיגיטליים בהן HBH, ביטס אוף גולד והורייזן קיבלו השנה רישיון מרשות שוק ההון- מה שעזר ללקוחות להתנהל מול הבנקים בישראל, הוקם פורום חברות הקריפטו שמאגד את החברות בתחום ומקדם רגולציה מול מקבלי ההחלטות, וגם בנק ישראל ששוקל ברצינות הנפקת שקל דיגיטלי. עד כה מדובר בשנה נפלאה לתחום.
אמנם התעשייה ממשיכה לגדול אך אחד האתגרים המשמעותים בתחום הוא העדר אסדרה רגולטורית. ממשלת ישראל, כמו שאר ממשלות העולם עדיין לא מספקת בהירות לגבי המעמד המשפטי של נכסי קריפטו, והותירה יזמים ומשקיעים רבים במצב של אי ודאות. אך גם שם אנחנו בדרך להבנות עם הרשויות כאשר בחוק ההסדרים צפוי להופיע פרק נרחב העוסק בנכסים דיגיטליים מיסוי ורגולציה, שיעניק ולידציה לבעלי החברות ולצרכן להמשיך להשקיע בתחום בישראל.
אתגר נוסף הוא קבלת כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים בבנקים. בהוראת בנק ישראל הבנקים פרסמו את המדיניות שלהם לגבי קבלת כספים כאלה מתוך הבנה שסירוב אוטומטי לקבלת הכספים בלי בחינה של פעילות הלקוח היא פסולה. צעד זה עזר ללקוחות להבין את דרישות הבנקים ולענות עליהן בהתאם, אך גם פה, כמו כל שינוי מדיניות, לוקח זמן לשטח לפעול בהתאם למדיניות, והלקוחות עוד נתקלים בקשיים פה ושם. אנחנו מקווים שבשנה הקרובה המדיניות תחלחל, ורשות שוק ההון תאשר רשיונות נוספים לנותני שירותים פיננסיים, על מנת להקל על הלקוחות ולהגביר את התחרות בתחום.
חוסר בהירות רגולטורית בעולם, הובילו לכמה כותרות שליליות בתקשורת סביב התחום, עם דיווחים על הונאות הקשורות לנכסי קריפטו (FTX, ביינאנס, וטרה ולונה). התקריות מצערות, אך הן לא יכולות להצטייר כפנים של הנכסים הדיגיטליים, הונאות היו ויהיו בכל תעשייה שכסף מעורב בה. על הסוחרים בשוק המטבעות הדיגיטלי ללמוד, לחקור ולהבין לפני שהם מתחילים לסחור, ובדומה להשקעה במנייה על הצרכן לבנות אמון עם ההשקעה שלו לפני שהוא שם את הכסף.
בשנה האחרונה שער הביטקוין המשיך לזנק, מכיוון שמשקיעים החלו לגדר באמצעותו את הסיכון מפני הבנקים. בביטקוין כזכור, אין מערכת של רזרבה חלקית, ולכן לא יכול להיווצר מצב כמו בבנקים שמישהו רוצה למשוך כספים שהבנק לא מחזיק (מחזיק חלקית) ובכך מאיים על יציבותו. בפשטות: מה שרשום על הבלוקצ'יין זה מה שיש בארנקים, לא פחות ולא יותר. לאחרונה נחשפנו למספר קריסות בבנקים גדולים בארה"ב כמו סילברגייט, סיגנצ'ר בנק והמוכר ביותר - סיליקון ואלי בנק, שנקלעו לקשיי נזילות מסיבות שונות, מה שגרר "ריצה אל הבנקים" - לקוחות מיהרו למשוך את כספיהם ולהעביר אותם למקום בטוח יותר ולא תמיד הצליחו מכיוון שהבנקים בהוראת הרגולטור עצרו משיכות, בשל החשש שלא יצליחו לספק לכל הדורשים את כספיהם.
יתרון נוסף של ביטקוין בהשוואה למערכת הבנקאות, הוא שכל עוד אתה מחזיק המפתחות, אתה יכול להזיז את הכספים בלי שאף אחד ימנע ממך לעשות זאת, לא הבנק ולא הוראה של רגולטור - אין "עצירת משיכות" או כל תלות בגורם ריכוזי כלשהו. האירועים בחודש האחרון הבליטו את החולשות שיש במערכת הבנקאית, והעלו את קרנם של ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים.
במבט קדימה, אני מאמינה שתעשיית הקריפטו הישראלית תמשיך להוביל ותמקסם את הפוטנציאל והתשתית שמדינת ישראל בנתה בזכות היותה סטראטאפניישן. עלינו לעבוד יחד כדי ליצור מסגרת רגולטורית ברורה שתומכת בחדשנות, מעודדת צמיחה והישארות של חברות בישראל ומגינה על הצרכנים, ועל הצרכן להמשיך להיות סקרן ולהתעדכן בטכנולוגיה המתפתחת. אנחנו באיגוד הביטקוין הישראלי פועלים למען הסברה על היתרונות של הטכנולוגיה, למען אימוץ של המטבעות הדיגיטליים שמאפשרים למשתמשים בהם שליטה וחירות אמיתית.
כותבת המאמר היא מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי, נעה משיח
