מינויים

טלטלה בצמרת הרפואה: פרופ' שגב עוזב את שיבא אחרי עשור

מנהל המערך הקרדיולוגי המוערך, שהוביל את שיבא להישגים בינלאומיים, פורש מתפקידו כדי לעבור לאתגר חדש ומשמעותי בבית חולים אחר
מערכת ice | 
בית החולים שיבא תל השומר (צילום פלאש 90/ עומר פיכמן)
טלטלה בצמרת עולם הרפואה הישראלי: פרופ' עמית שגב, מהדמויות הבולטות והמוערכות בתחום הקרדיולוגיה בישראל, הודיע על סיום תפקידו כמנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא ומעבר לתפקיד בכיר במרכז הרפואי איכילוב. המהלך, שנחשב לדרמטי במיוחד בשל המעבר בין שני המוסדות הרפואיים הגדולים והמתחרים בישראל, מגיע לאחר עשור שבו הוביל פרופ' שגב את המערך בשיבא להישגים בינלאומיים.
בהודעה רשמית ומנומקת, הסביר פרופ' שגב את החלטתו לפרוש דווקא בשיא העשייה, כשהוא נשען על תפיסת עולם של הגבלת קדנציות ורענון שורות המנהיגות. לדבריו: "בימים אלו אני מסיים את תפקידי כמנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי שיבא. הצטרפתי לשורות המערך המפואר הזה בשנת 2004, לאחר השתלמות בת שנתיים בקנדה בקרדיולוגיה פולשנית. בשנת 2016, בגיל 49, קיבלתי על עצמי משימה אישית ולאומית לנהל את המערך כולו. במהלך עשור של עשייה אינטנסיבית, צמח המערך והפך לאחת מספינות הדגל של שיבא ולכוח מוביל בקרדיולוגיה הישראלית. כבר בתחילת הדרך הצבתי לעצמי גבול ברור: קדנציה של עשר שנים. האמנתי, ועדיין מאמין, כי תפקיד כה בכיר וכה עתיר משמעות חייב להיות תחום בזמן. יש ערך בפרישה בשיא, בפינוי הבמה לדור הבא של מנהיגים יצירתיים, רעננים ונועזים, שיובילו את המערך ליעדיו הבאים, בעולמות הבינה המלאכותית, האוטומציה והטרנספורמציה הרפואית. הנשיא השלישי של ארצות הברית, תומס ג’פרסון, היה זה שהטמיע את רעיון הקדנציות, מתוך רצון למנוע קיפאון ושיכרון כוח. 'כוח גדול מדי משחית', אמר. אמירה זו רלוונטית לא פחות גם לעולם הרפואה הציבורית ובכלל. אני משאיר מאחוריי לא פחות מאימפריה למחליפי ולחברי היקר, פרופ’ רועי בינרט, ומאחל לו הצלחה גדולה בהובלת המערך לשלב הבא.
לאחר התלבטות עמוקה בשאלה כיצד נכון עבורי להמשיך את דרכי המקצועית בעשור הקרוב, בחרתי לקבל על עצמי תפקיד חדש במרכז הרפואי תל אביב איכילוב: מנהל האגף הקרדיו־וסקולרי החדש. אגף זה יאגד תחתיו את המערך הקרדיולוגי, ניתוחי לב וניתוחי כלי דם, וייתן מעטפת מקצועית גם לקרדיולוגיית ילדים. זהו מעבר משיבא למוסד שנתפס לעיתים כ'מתחרה', תפיסה שאינני שותף לה כלל. בעיניי, זהו ייעוד לאומי נוסף ופתח לשותפות רחבה, לטובת קידום הקרדיולוגיה הישראלית כולה. במקביל, בשנה האחרונה שימשתי כיו”ר ועדת המינויים של הפקולטה לרפואה ע"ש גריי באוניברסיטת תל אביב, תפקיד שבמסגרתו עסקתי בקידום האקדמי של רופאים מכל המקצועות ובכל בתי החולים המסונפים לפקולטה. השליחות האקדמית בתל אביב מהווה עבורי יעד מרכזי ומשימה משמעותית לעתיד. אני עוזב את שיבא מתוך כבוד עמוק למה שנבנה כאן ומתוך אחריות למה שצריך להיבנות הלאה. שיבא היה הבית שלי בו צמחתי ונבנתי הן מבחינת קלינית והן מבחינה אקדמית. אינני עוזב משום שנגמר, אלא משום שהגיע הזמן לפנות מקום, לאפשר תנועה, ולאתגר את עצמי מחדש. מנהיגות נמדדת לא רק ביכולת להוביל, אלא גם בידיעה מתי נכון להעביר את ההגה. המערכת הציבורית זקוקה לאנשים שמוכנים לקום, לעבור, ולבנות מחדש לא מתוך נאמנות למקום, אלא מתוך נאמנות לערכים. כך אני רואה את דרכי גם כעת: המשך של שליחות, לא החלפה שלה. אני יוצא לדרך חדשה, עם אותו מצפן, אותה מחויבות, ואותה אמונה עמוקה ברפואה ציבורית מצוינת".
באיכילוב מצפים לבואו של פרופ' שגב, שצפוי להקים ולנהל את האגף הקרדיו-וסקולרי החדש - מבנה ארגוני רחב שיאחד תחת קורת גג אחת את כלל מקצועות הלב וכלי הדם. המעבר מדגיש מגמה של "ניידות מנהיגותית" במערכת הבריאות, שבה מנהלים בכירים בוחרים להעביר את הידע והניסיון שצברו למוסדות אחרים כדי לחזק את הרפואה הציבורית כולה. פרופ' שגב מותיר אחריו בשיבא מערך חזק ומגובש שיעבור כעת לידיו של פרופ' רועי בינרט, בעוד הוא פונה לבנות את ה"אימפריה" הבאה בלב תל אביב.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה