עד כמה שזה יישמע אבסורד, יכול להיות שהשינויים שמתכננת המדינה במטרה לטפל בשוק הדיור לא יתרמו למצב. בזמן שפרויקט דירה בהנחה קיבל משנה תוקף בפגישה שנערכה אתמול (חמישי) בין שרי האוצר ומשרד הבינוי והשיכון במועצת רמ"י, השבוע, במהלך ישיבת קבינט הדיור, התברר שגם חבריו מבינים כי צמצום התוכנית תביא לירידה בהיצע ולא בטוח שהמדינה תוכל לעמוד ביעד שהציבה לעצמה: 65 אלף דירות בשנה.

לא רק דירה בהנחה עומדת על הפרק, אלא גם התכנית האסטרטגית לדיור, שמקצה יותר דירות לחרדים (לפי הנתח שלהם באוכלוסיה, גם בצדק). לפי התכנית, בכל שנה אמורות להיבנות 65 אלף דירות, אבל בעוד עשור ועד 2050 היצע הדירות יהיה חייב לגדול משמעותית ולעבור את רף ה-75 אלף דירות בשנה (נתון שישראל מעולם לא הייתה קרובה אליו). נתוני גמר הבנייה הם אלה שחשובים בסוף. לא משנה כמה דירות ישראל מתכננת, חשוב כמה היא בונה. כשבשנה האחרונה הקצב עמד על 53 אלף דירות, צריך להשלים גם פערי עבר. ואת זה התכנית האסטרטגית החדשה שמה בצד כרגע.

בתכנית האסטרטגית לדיור לשנת 2040, שיצאה ב-2017, נכתב כי המדינה זקוקה ל-1.5 מיליון דירות עד 2040, כלומר 65 אלף דירות בשנה. בפועל, נבנים פחות מ-55 אלף דירות בשנה. מאז, התכנית עודכנה ולפיה, כך נכתב, בהתחשב בפחתים, פערי העיתוי, חוסרי עבר ושמירה על מלאי תכנוני-אסטרטגי, היקף התכנון עומד על 2.6 מיליון דירות עד 2040, כלומר 113 אלף דירות בשנה, כדי לעמוד ביעד ולהשלים פערי עבר. הנה הטבלה מתוך התכנית הקודמת:

כלומר, בשנים הקרובות, כדי לסגור פערי עבר, ישראל זקוקה להרבה יותר דירות, בערך 104 אלף דירות עד השנה ו-105 אלף דירות החל מהשנה הבאה, אם היא רוצה לבנות 65 אלף דירות בשנה ולהשלים פערי עבר בו זמנית. התכנית האסטרטגית החדשה מתעלמת מעוד עובדה חשובה: לפי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, המספר הזה תלוי בכל כך הרבה גורמים שלא קשורים למשרדי השיכון והבינוי והאוצר. כלומר, אם בשנה הבאה נראה נתוני גמר בנייה של 60 אלף דירות, הנזק לצד ההיצע הוא כפול. לפי התכנית אסטרטגית לשנת 2040, לאחר שנת 2031 המספרים אמורים לגדול. הנה התכנית של המועצה הלאומית לכלכלה עד 2050. כפי שאפשר לראות, עד היום ישראל לא עמדה ביעדים שלה בצד ההיצע:

העובדה שהיעדים רחוקים מאוד מהבנייה בפועל, הובילה את משרד האוצר לנקיטת צעדים חריפים בצד הביקוש. היא הדירה משקיעים באמצעות העלאת מס הרכישה וקיוותה לבלום את השוק בשל העלאת הריבית האגרסיבית (כשזוג משלם 2,000 שקל ויותר בכל חודש על אותה משכנתא, הוא עשוי לרדת מרכישת הדירה). במילים אחרות, במקום לבנות 65 אלף דירות בשנה, אפשר לבנות 53 אלף דירות בשנה, אבל לגרום לכך שהציבור ירכוש פחות דירות.

קבינט הדיור הבין את הטעות וכעת הוא רוצה לתקן אותה. שר הבינוי והשיכון הודה אתמול כי התכנית החדשה אמורה לטפל בצד ההיצע. "ההצלחה תלויה באופן ישיר במימוש  שורה של צעדים", אמר. "בראשם, הקצאת תקציב משמעותי בהיקף של לפחות 3 מיליארד שקל כבר בשנת 2025, אישור ממשלתי לתכנית אסטרטגית לשכירות ארוכת טווח וקידום מנגנונים להסרת חסמי תשתיות".

עוד ב-

עוד דירות לחרדים? לפי התכנית האסטרטגית לדיור - זה מגיע להם

לכתבה המלאה

השאלה הגדולה: האם זה יצליח? האם כל התנאים יתקיימו וישראל תצליח לבנות 65 אלף דירות? (גם זה, כאמור, לא מספיק). חלק מהתשובות נוכל לקבל, אולי, רק בסוף השנה הנוכחית.