בתכנית האסטרטגית לדיור עד שנת 2040, התחזית הייתה רחוקה מאוד מהמציאות. ישראל הייתה זקוקה לכ-113 אלף דירות בשנה כדי להתגבר על פערי עבר - אבל בפועל נבנו כמחצית בלבד בכל אחת מהשנים האחרונות. התוכנית האסטרטגית לדיור עד 2050 יצאה לאחרונה ומי שחתום עליה הוא הפרופסור לכלכלה, אבי שמחון.

התחזית הזו נערכה על ידי המועצה בשיתוף מינהל התכנון וגורמים נוספים בממשלה ומחוצה לה, אינה משקפת מצב רצוי אלא את ההערכה - מה צפוי להיות, בהתבסס על תחזיות האוכלוסייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגמות הגירה פנימית, והמדיניות הממשלתית ביחס לפיזור האוכלוסייה כפי שבאה לידי ביטוי בתוכניות מתאר ארציות, הקמת ערים חדשות והסכמי גג.

בטבלה שלפניכם, שמסכנת את הגידול הרצוי במלאי הדיור בממוצע לשנה, בחלוקה לחומשים, מובא כי מדינת ישראל זקוקה עד סוף העשור הנוכחי, כלומר עד סוף 2030, ל-65 אלף דירות בשנה (בשנה האחרונה הסתיימה בנייתן של 53,400 - פחות מהיעד). כך גם בחמש השנים שלאחר מכן, אולם החל משנת 2036, מלאי הדירות הרצוי יגדל לכ-67 אלף ומשם, עד 2050, לשיא של 76 אלף דירות בשנה. ישראל לא מדביקה את הקצב בינתיים ולכן הביקוש גובר על ההיצע והמחירים עולים.

כפי שאפשר לראות בטבלה שהוספנו מטה, דווקא מספר הדירות בקרב היהודים הלא חרדים שומר על יציבות יחסית ואפילו יורד, בעוד שהמגזר החרדי זקוק ליותר דירות. זה ממחיש עד כמה התכנית של משרד הבינוי והשיכון, להקצות דיור לחרדים במסגרת דירה בהנחה, נכונה. הריבוי הטבעי באוכלוסיה החרדי תהוא גבוה יותר ואם מנתחים את המספרים, חלקם צריך לעלות מדי שנה בעוד אלף דירות בכל שנה. צריך לזכור שמשפחה חרדית, בניגוד למשפחה חילונית, מונה יותר מ-3.5 נפשות.

הנה הטבלה שמוכיחה זאת:

על פי החלטות ממשלה, יוקמו היישובים תלה וכסיף בעלי הצביון החרדי במחוז דרום. סה"כ ביישובים אלו צפויות לקום כ-35 אלף יחידות דיור. אסטרטגיית הדיור מניחה כי יקומו 28 אלף יח"ד עודפות במחוז הדרום שיאוכלסו על ידי האוכלוסייה החרדית. 

עוד על פי התוכנית היישוב תלה יוקדם במועצה האזורית בני שמעון, כדי מענה ייעודי לצרכי הדיור של המגזר החרדי, תוך שאיפה למשוך אוכלוסייה ממרכז הארץ לנגב. מדובר בעשרות אלפי יחידות דיור חדשות (ההיקף הסופי טרם נקבע).

כפי שתראו מיד, יש מי שמתנגד לצמיחה של האוכלוסיה החרדית. בתוכנית נכתב כי "הקמת יישובים בסדר גודל המדובר צפויה להוביל לשינוי משמעותי בפריסה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל. יישום התוכניות צפוי לספק מענה למצוקת הדיור המתמשכת במגזר החרדי, תוך יצירת מוקד עירוני חדש המותאם לצרכיו הייחודיים של מגזר זה". עוד נכתב, כי הקמת יישובים עירוניים חדשים למגזר החרדי בנגב מציבה אתגרים ייחודיים בתחומי התכנון העירוני, הפיתוח הכלכלי והשילוב התעסוקתי, אשר יידרשו להתייחסות מעמיקה במסגרת תהליך קבלת ההחלטות.

על רקע התכנית לעשורים הקרובים שנדונה אתמול בממשלה, בארגון "לב בגליל" לא אהבו את החלוקה למגזרים ומרגישים כי הם מופלים לרעה. שם מזהירים כי "מדובר במסמך מדיניות שמהווה איום ישיר על עתיד ההתיישבות בגליל ועל המרקם הדמוגרפי של האזור. לטענתם, במקום לגבש חזון לאומי שיבטיח חיזוק של יישובים ותיקים, פיתוח ישובים חדשים ומשיכת אוכלוסייה איכותית – התוכנית מקבעת מגמות קיימות ומוותרת מראש על הצביון היהודי-ציוני של הגליל.

"אנו קוראים לממשלה לעצור לאלתר את הדיון המתקיים ברגעים אלו על בסיס התוכנית הנוכחית, ולקיים דיון מעמיק על היעדים שיקבעו את דמותו של הגליל בעשורים הקרובים – לפני שמתקבעת מציאות בלתי הפיכה, נמסר. 

"לא מבקשים אפליה מתקנת, אלא שוויון". שיק (דורון גולן)

אופיר שיק, יו"ר לב בגליל וסגן ראש מועצת גליל תחתון, אמר ל-ice כי "זהו מסמך שנראה טכני – אבל הוא מעצב את פני המדינה. אם נאמץ אותו כמו שהוא, נגזר עלינו שבשנים הקרובות יוזרמו עשרות מיליארדי שקלים לצמיחה של אוכלוסיות שלא משתתפות באמת בבניין הארץ – במקום לתמוך במי שכן. אנחנו לא מבקשים אפליה מתקנת – אנחנו דורשים שוויון אמיתי בגליל, ותכנון שיש בו ראייה ציונית, לא רק חישוב קר של קצב ילודה".

בסוף, הכל עניין של איזון. החרדים זקוקים מצד אחד למענה בהתאם לגודלם באוכלוסיה ומצד שני - לכזה שמתחשב בקצב הילודה. האם המדינה תעצור זאת?