מספר המכרזים שיצא בתקופה האחרונה ברמ"י נמוך יחסית. אפשר להבין את הרשות: היזמים מצביעים ברגליים בתקופה שבה הריבית גבוהה ולא משתלם להם לבנות בפריפריה. לפני מספר ימים ניבאנו כאן את העתיד לבוא: בזמן שצמודי קרקע בפריפריה של באר שבע, ביישוב כרמית, נמכרים ב-3.5 מיליון שקל, ובזמן שמכרזי העבר בשכונת פסגת רמות הוכיחו שהקבלנים לא ממהרים לבנות שם - המכרז הראשון הסתיים ללא הצעות כשכל ששת המתחמים, לבניית 223 יחידות צמודי קרקע, נשארו ריקים. 

גם בבאר שבע הכישלון היה צפוי מראש. חלק מהמתחמים נותרו ריקים וללא הצעות, ברור שרמ"י תצא לסבב נוסף, אך ספק אם הוא יצליח. בחודש ינואר השנה התרענו על הבעייתיות של המכרז בשכונת פסגת רמות, בו שיווקה המדינה קרקע לבניית יותר מ-1,500 דירות בהנחה.

לא ברור ממה ברמ"י שאבו אופטימיות: בחודש יולי 2023 יצא מכרז לבניית 1,109 דירות, אבל אף יזם לא ניגש. בחודש ספטמבר רמ"י שוב שיווקה את השטח, אבל רק יזם אחד ניגש אליו. שאר הקרקעות עלו לסיבוב שלישי - אבל היזמים שוב הצביעו ברגליים.

היום, בפעם הרביעית, הוכח שקשה מאוד לשווק קרקעות בסביבה. מתוך 861 יחידות דיור, קרקעות ל-357 דירות נותרו ריקות. מי כן זכה בשאר הדירות? ארזי הנגב יבנו 392 דירות ומשה אביסרור יבנה 112 כאלה.

תעבור עוד סבב. שכונת פסגת רמות (הדמיה: עיריית באר שבע)

על פי תנאי המכרז, הוצאות הפיתוח אמורות היו לנוע סביב 300-400 אלף שקל ליחידות דיור. מחיר המינימום לקרקע היו נמוכים במיוחד - כמה מאות אלפי שקלים. אולי העובדה שהמכרז כולל גם אפשרות להקמת בניינים למסחר ותעסוקה היא זו שהובילה חלק מהיזמים לשם. לפי התוצאות, אביסרור שילם על קרקע ליחידת דיור כ-339 אלף שקל. ארזי הנגב שילמו 441 אלף שקל ו-341 אלף שקל (כולל מע"מ על הקרקע) ליחידת דיור.

מחיר המינימום לקרקע בשתי הקרקעות שנותרו ריקות נע בין 528-755 אלף שקל בלבד. כלומר, עלות הקרקע לא הייתה הבעיה. עלות הפיתוח במתחם הגדול ל-243 דירות עמד על כ-100 מיליון שקל ובמתחם הקטן, שם היו אמורים להיבנות 114 דירות, הייתה 39 מיליון שקל. אבל זו לא הסיבה לכישלון. בשני מתחמים אחרים בהם זכו במכרז עלות הפיתוח הייתה כמעט כפולה. יכול להיות שמיקום המגרש שיחק כאן תפקיד ואולי גם כי היזמים לא מאמינים בשכונה. אפשר היה לראות את זה גם במכרזי העבר.

עוד ב-

הצעת החוק הזו להגדלת היצע הדיור היא שערוריה. לא פחות

לכתבה המלאה

לפי מכרזי עבר, ב-2022 למשל, המחיר עמד על 420-430 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור. אז היה מדובר בבנייה להשכרה ארוכת טווח. עובדתית, המחירים הממוצעים הפעם נמוכים יותר למרות שמדובר בבנייה למגורים, שלכאורה הרווח בה אמור להיות גבוה יותר. זה מראה שהיזמים לא תמיד מוכנים לעבוד בפריפריה גם כשהקרקע זולה, בשל הריבית הגבוהה.