נדל"ן ותשתיות

זעקת הדיירים: תושבים מתגוררים במבנים מסוכנים ללא ממ"ד ומעלית

המצב הביטחוני המורכב מזכיר לכולנו כי כל פרויקט פינוי-בינוי הוא הזדמנות חשובה לאבטחת התושבים. בעוד דיירים, יזמים וראשי רשויות תומכים בהקמת ממ"ד בפרויקט מגורים, המדינה היא זו שגוררת רגליים ותורמת להאטת ההליך הבירוקרטי
עו"ד הילה רווח | 
חרדות בשעת חירום-אילוסטרציה AI (צילום shutterstock)
המציאות הביטחונית של מדינת ישראל השתנתה מהיסוד. לא מדובר עוד באירועים נקודתיים או תקופות מתוחות, אלא במציאות של חירום מתמשך. טילים על תל אביב, מנהרות בצפון, טרור מהאוויר ומהקרקע ומי שנמצא בקו החזית הוא לא רק החייל. מלבדו, ישנו גם הילד בגן בראשון לציון, הקשישה שגרה בקומה רביעית בלי מעלית באשקלון והאם הצעירה שמנסה להכניס עגלה לדירת שיכון בטבריה. 
בהקשר הזה, התחדשות עירונית אינה עוד פרויקט תשתיות, היא הצלת חיים. כל פרויקט פינוי-בינוי הוא הזדמנות לבנות לא רק קירות חדשים, אלא שכבת הגנה לאומית. ממ״דים תקניים, מעליות נגישות, חניונים בטוחים, תשתיות מים, מבני ציבור ותשתיות חשמל מחוזקות – כל אלה הם לא מותרות. הם תנאי יסוד לקיום בטוח במדינה תחת איום.
כמי שמלווה דיירים ויזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית, אני רואה מקרוב עד כמה הדרישה הזו בוערת. יש רצון – מצד הדיירים, מהיזמים, אפילו מראשי רשויות אבל המדינה מקשה. תוכניות נתקעות בוועדות, חוקים ותקנות מכבידים ורשויות המדינה - במקום לתמרץ, לעיתים פשוט מקשות: מס על התמורות גבוהות, רגולציה חונקת. לעיתים, נדמה כי המדינה פשוט לא מבינה שהמציאות השתנתה.
דווקא עכשיו, כשהחמאס, חיזבאללה ואיראן לא מהססים לפגוע בעורף האזרחי - המדינה גוררת רגליים. במקום להאיץ אישורים, המדינה תורמת להאטת התהליך הבירוקרטי. במקום לפשט הליכים, היא מסבכת. במקום לראות בפרויקטים האלה מענה אסטרטגי, היא ממשיכה להתייחס אליהם כאל נדל"ן פרטי ומביטה ביזמים וגם בדיירים בחשדנות, כאילו כל מטרתם היא להכפיל את הונם.

בתמונה: עו״ד הילה רווח, (צילום: אור קוזולה)
האמת היא הפוכה: התחדשות עירונית היא פתרון לאומי. כל פרויקט כזה הוא עוד שכונה עם ממ״דים. עוד משפחות עם גישה למרחב מוגן. עוד בניינים שמתחברים לתשתיות מודרניות. כל מ״ר חדש הוא גם עוד תקווה ובעיקר עוד מענה למצב חירום שעלול להתרחש בכל רגע.
לכן, מדינת ישראל חייבת להכריז על התחדשות עירונית כפרויקט לאומי למיגון העורף. לשם כך, יש לבצע רפורמה מקיפה: קיצור הליכי תכנון, תמריצים מיסויים, מתן עדיפות לאומית לאזורים מאוימים ולפריפריה - שם התמורות חייבות להיות כדאיות ליזמים.
אני קוראת למקבלי ההחלטות: אל תמתינו למלחמה הבאה כדי להבין את גודל השעה. דיירים חיים היום במבנים מסוכנים, בלי ממ״דים, בלי מעליות, בלי מענה. כל עיכוב הוא סיכון. כל גרירת רגליים היא הפקרה. זה הזמן להבין: התחדשות עירונית היא לא רק מגורים אלא משימה לאומית. 
*הכותבת היא עו״ד הילה רווח, יועמ"שית לשעבר עיריית אשקלון, מומחית בתחום רשויות מקומית /  יו"ר וועדת ערר מס רכוש.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה