האם יזם שאיחר במסירה ביותר משישה חודשים צריך לפצות את הרוכשים? מה חושבים השופטים על "גלגול האחריות" כלפי גופים אחרים שמעכבים לכאורה טופס 4? בימים אלה התקבל פסק דין בנוגע לתביעה של מאות אלפי שקלים נגד חברה יזמית, א.מ אדר בנייה והשקעות, שביצעה פרויקט תמ"א 38 ברעננה ואיחרה במסירה.

רוכשי שתי דירות (דירת 5 חדרים שהייתה אמורה להימסר עד אוקטובר 2021 ודירת גג שהייתה אמורה להימסר בפברואר 2022) תבעו פיצוי של 383,017 שקל וכן תביעה לצו עשה בגין איחור וטענה לליקויי בניה בשתי הדירות שנבנו במסגרת הפרוייקט ברחוב שברץ בעיר, בו נבנו 13 דירות חדשות. הטענה היא שהיזמית איחרה במסירת הנכסים ביותר משישה חודשים, תוך ניסיון לגלגל את האחריות לעיכוב על חברת החשמל. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי מדובר בסיכון עסקי שהיה אפשר לצפות, ולא בנסיבות שפוטרות אותה מאחריות.

הרוכשים פנו לבית משפט השלום בפתח תקוה כבר באפריל 2024 וטענו כי הדירות נמסרו באיחור משמעותי, כשהן סובלות מליקויי בנייה. לטענתם, על היזמית לשלם להם פיצוי של מאות אלפי שקלים. "דירות התובעים נמסרו להן כאשר יש בהן ליקויים ואי התאמות, וטענות התובעים נתמכות בחוות דעת מומחים, בעוד שטענות הנתבעת נתמכות בחוות דעת של מי שאינו מומחה, אלא על ידי מי שבהשכלתו הוא שמאי מקרקעין, וחוות דעתו אינה מקצועית ואינה נתמכת בכל אסמכתא אודות תיקון ליקוי שבוצע", נכתב בכתב התביעה. "מאחר שפניות התובעים לתיקון ליקויים לא נענו, יש לחייב את הנתבעת בתשלום סכום התיקון כפי שנקבע בחוות דעת המומחים מטעם התובעים".

עוד נכתב כי "לא היה מקום לחייב את התובעים בתשלומי יתר בגין עליית מדד תשומות הבנייה, כאשר הנתבעת מסרה את הדירות באיחור ודרשה מהתובעים כתנאי למסירתן את תשלום המדד שנוצר בעקבות האיחור, מה עוד שלטענת הנתבעת בניית הדירות עצמן הסתיימה כבר בחודש פברואר 2022".

היזמית טענה כי מרבית הליקויים תוקנו, וכי העיכוב נבע מגורמים חיצוניים שאינם בשליטתה. בין היתר טענה כי מגפת הקורונה השפיעה על קצב הבנייה וגם התנהלות חברת החשמל הוסיפה לכך, לאחר שגרמה לפגיעה קשה בלוחות הזמנים של הפרויקט, בהיקף שלא ניתן היה לצפות מראש. "הנתבעת הגיעה להסכמות עם דיירים אחרים בפרוייקט, ולא ניתן היה להגיע להסכמות עם התובעים מאחר שדרשו סכומים מופרזים, בעוד שהתובע 3 הגיש תביעת סרק קלושה", טענה החברה היזמית בדיון.

עוד הוסיפה התבעת כי תיקנה לפחות 98% מליקויי הבניה הנטענים על ידי התובעים, כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה מטעמה. "וטענות התובעים בדבר היעדר מומחיותו אינן ראויות", הוסיפה. "התובעים היו מודעים לכך שפרוייקט הבניה שביצעה הנתבעת לווה ב'ליווי סגור', על כל המשתמע מכך, ויכולים היו להקדים תשלומים טרם קבלת החזקה בדירה, אף אם לא היו 'מחויבים חוזית' לעשות כן, וכך לא היו מחויבים בתשלומים בגין עליית מדד תשומות הבניה".

השופט שרון דניאלי דחה את הטענה וקבע כי ניהול פרויקט בנייה כולל ממילא עבודה מול רשויות וגופים חיצוניים. לדבריו, רק דרישות חריגות ובלתי סבירות מצד גורם שלישי עשויות להצדיק פטור מפיצוי וכי היזמית לא הוכיחה כי זהו המצב. בהתאם לפסיקה קיימת, עיכובים שמקורם בהתנהלות רשות ציבורית נחשבים לחלק מהסיכון העסקי הרגיל.

עם זאת, בית המשפט קיבל באופן חלקי את טענת היזמית בנוגע להשפעת הקורונה, וקבע כי יש לזקוף לחובתה חודש איחור אחד פחות בשל כך. בסיכום פסק הדין נקבע כי שניים מהרוכשים יפוצו בגין איחור של כ-9 חודשים, ורוכש נוסף בגין עיכוב של כ-6.5 חודשים. בנוסף נפסק פיצוי בגין ליקויי בנייה שטרם תוקנו, וכן החזר על תשלומי יתר שנגבו עקב עליית מדד תשומות הבנייה בתקופת האיחור. בית המשפט הבהיר כי רוכשים אינם אמורים לשאת בעלויות שנוצרו עקב עיכוב שאינו תלוי בהם.

עוד ב-

עוד קבלן קורס - אבל הקבלנים החזקים לא נשמעים מודאגים

לכתבה המלאה

בסך הכול חויבה היזמית לשלם לרוכשי הדירות כ-280 אלף שקל, כולל פיצוי, החזרים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, לפי החלוקה הבאה: 125,817 שקל בתוספת ריבית, תוספת הוצאות משפט בסך 4,000 שקל, ולתובע השני סך של 111,462 שקל בתוספת ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה עד למועד מתן פסק הדין, ובתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 שקל.  היזם ישלם גם שכ"ט עו"ד התובעים בסך 35,000 שקל.