האם דירה בהנחה היא תכנית הוגנת או שהיא גורמת לאי שיוויון בין אוכלוסיות שונות? לא מעט ביקורת הועברה בשנים האחרונות על התוכנית. טוענים שמחיר למשתכן העלה את מחירי הדיור באזורים מסוימים ושדירה בהנחה מפלה בין אנשים שרכשו את דירתם הראשונה בסכומים גבוהים לבין אלה שזו בה.

מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה בוחן את מידת השוויון והאיזון החברתי בתוכנית ומתמקד בשני ממדים עיקריים: הייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות בהגרלות הדיור, וההקצאה הייעודית של דירות לקבוצות בעלות עדיפות, ובתוכן משרתי המילואים. חשוב לציין כי התוכנית אמורה להיות מאושרת בתחילת השבוע הנוכחי, כשלפחות 50% מהמילואימניקים יזכו בדירה, וזה אומר שיישארו פחות דיור למחוסרי דיור שאינם משרתים בצה"ל.

נתחיל עם השורה התחתונה: הממצאים עולה כי אף שהתוכנית נועדה לסייע לזכאים מכלל האוכלוסייה, בפועל דפוסי ההקצאה השתנו לאורך השנים באופן שעשוי לשקף סדרי עדיפויות פוליטיים ומגזריים. בתחילה הוגרלו רוב הדירות באזורים שאינם מזוהים בבירור עם אוכלוסיות מסוימות, אך בהמשך ניכרה עלייה בהיקף הדירות באזורים חרדיים או בפרויקטים שיועדו לציבור החרדי (למרות שהוכחנו בעבר שבממוצע, החרדים לא מקבלים עדיפות). לעומת זאת, היישובים הערביים סבלו לאורך רוב התקופה מתת ייצוג, ורק בשלב מאוחר יותר חל שיפור מסוים במידת ייצוגם.

כל ההגרלות שנערכו עד היום

המחקר מראה גם כי מנגנוני העדפה בתוך ההגרלות השפיעו מאוד על חלוקת הדירות בין הזכאים. בפרט, ההקצאה למשרתי מילואים שינתה את מבנה החלוקה. בדו"ח נכתב כי "ההגרלה לא תמיד סיפקה מענה אפקטיבי לצורכי אוכלוסייה זו, משום שחלק ניכר מן הדירות שיועדו לה מוקמו באזורים בעלי ביקוש נמוך יחסית. רק בשלב מאוחר יותר ניכר מעבר מסוים להקצאה באזורים מבוקשים יותר. לצד זאת, המחקר מצביע על כך שעצם מודל ההגרלות, גם כאשר הוא מיטיב עם קבוצות מסוימות, עלול לפגוע בכלל רוכשי הדירות באמצעות צמצום ההיצע בשוק החופשי והעמקת הפער בין הזוכים לבין מי שנותרים מחוץ לתוכנית".

על השאלה האם המילואימניקים צריכים לקבל את מרבית הדירות, ענו בדוח בצורה חיובית. "יש מקום לשקול מדיניות העדפה ייחודית לאוכלוסיות אלו, גם אם הדבר עשוי להביא לפער זמני בשוויון ההזדמנויות בין קבוצות בחברה. מדובר בעמדה המאזנת בין ערך השוויון לבין הרצון לתגמל תרומה משמעותית לחוסן הלאומי", נכתב.

הממצאים מלמדים כי שיעור הדירות לבני המקום עמד על 38% ושיעור הדירות לאנשים עם מוגבלויות עמד על 3%. שיעור הדירות ל"שאר המשתתפים" עמד בשש ההגרלות הראשונות על 59%, אבל החל בהגרלה השביעית נכנסה לתוקף מדיניות ההקצאות למשרתי מילואים, ואז ירד שיעור ההקצאה של "שאר המשתתפים" ב־19 נקודות האחוז ל־40%. במקביל, שיעור הדירות שהוקצו למילואימניקים עמד בפועל על 19%.

בהגרלה העשירית, שיעור הדירות למילואימניקים עלה ב־17 נקודות האחוז מ־19% ל-36% ושיעור הדירות לבני המקום ירד ב-17 נקודות האחוז מ־38% ל-21%.

את השינויים תוכלו לראות בגרף הבא:

בממצאי הדוח נכתב כי מהנתונים עולה כי אף שהתוכנית הציבה יעד מוצהר של תיעדוף אוכלוסיות מסוימות - כגון בעלי מוגבלויות, בני המקום וחיילי מילואים - יישומה בפועל מעורר שאלות באשר לאופן חלוקת הדירות בין קבוצות האוכלוסייה בישראל. 

עוד ב-

כך הפכה דירה בהנחה לבדיחה על חשבון הציבור

לכתבה המלאה

לגבי המילואימניקים נכתב: "בעקבות מלחמת חרבות ברזל החליטה הממשלה להיטיב עם מילואימניקים ולהקצות להם דירות בהגרלות. לכן, החל בהגרלה השביעית הוקצו למשרתי מילואים כ-20% מהדירות, ובהגרלה העשירית ההקצאה הוגדלה גם ללוחמים, כך שסך הדירות המוגרלות למילואימניקים עמד על 36% (לא כולל משרתי מילואים שניגשו להגרלות להקצאת "בני המקום" או כחלק מהאוכלוסייה הכללית). עם זאת, מיקומן של הדירות הייעודיות נגזר ישירות מהחלטות הממשלה באשר לאילו ערים ישווקו, וניתוח מיקומי ההגרלות מלמד כי בהגרלות 7–9 שיעור ניכר מהדירות למילואימניקים שובצו באזורים בעלי התאמה נמוכה עבורם, כגון אזורים חרדיים, ערביים או יישובי פריפריה מרוחקים. רק בהגרלה העשירית חל שינוי, עם העלאת שיעור הדירות שהוקצו לקבוצה זו, וחלק ניכר מהדירות למילואימניקים מוקם באזורי ביקוש במרכז הארץ".