היוזמה של הממשלה לגבי חוק סבסוד משכנתאות נעצרת כרגע, ולא ברור מתי תחזור. לאחרונה התראיין כאן פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה. הוא טען כי הוא מקווה שהחוק יעבור, אבל כבר אז היה ברור לאן נושבת הרוח: הדיון שהיה אמור להיערך בעניין נדחה ונראה כי היו גורמים שכיוונו לכך. באופוזיציה לא רצו לראות את החוק עובר, וכך גורמים בקואליציה, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לא תמך. גם בשבוע שעבר, דיון אחר שהיה אמור להיערך, נדחה למועד לא ידוע. לאחר הפעם השנייה, ההערכה הייתה שהחוק לא יחזור לשולחן עד אחרי הבחירות.

התכנית של ראש הממשלה נתניהו הייתה להחזיר לבעלי המשכנתאות אלפי שקלים, ואפילו יותר, בשל עליית הריבית. באו האוצר ובנק ישראל ואמרו: למה המדינה צריכה לשלם לנוטלי המשכנתאות? הם ידעו שיש סיכוי שהריבית תעלה, הם לקחו סיכון - והמדינה לא אמורה לממן את זה. באגף התקציבים הבהירו כי החוק הזה לא יעבור ונראה כי נתניהו ויועצו מצאו את עצמם די לבד במערכה. הלחץ מכלל משרדי הממשלה הבכירים הוביל לכך שלפחות לפי שעה, החוק נעצר. עם זאת, בקואליציה עדיין מאמינים שנראה את החוק חוזר - אבל אחרי הבחירות.

עניין נוסף שעלה על הפרק הוא הקדמת הבחירות והאופן שבו נתניהו ייתפס אם יעביר את החוק. ההערכה היא שההתנגדות הרבה עלולה להוביל לכאוס מוחלט. יש באוצר מי שטוען כי נתניהו ידע שהחוק לא יעבור והמטרה הייתה "כלכלת בחירות".

במקביל עלתה גם רגישות פוליטית סביב עצם קידום המהלך סמוך לבחירות. חלוקת סיוע כספי רחב בתקופה שלפני מערכת בחירות עלולה להיתפס ככלכלת בחירות ולעורר קשיים משפטיים וציבוריים נוספים.

השר זאב אלקין תמך בחוק. הוא טען בשבוע שעבר כי "בסופו שלדבר מדובר בצעירים שלקחו משכנתא במציאות אחת ואז במציאות אחרת ואז המדינה צרכיה לסייע להתמודד". גם פרופ' שמחון השמיע דברים דומים. בראיון שערך כאן בנושא אמר: "מה שקרה זה שמאות אלפי משפחות, שברובן שני בני הזוג עובדים ומרוויחים שכר ממוצע, מצאו את עצמן בבת אחת במצב שבו תשלומי המשכנתא שלהם גדלו בין 5% ל-10% יותר ממה שהם צפו לו כשהם נטלו את המשכנתא".

בצד השני, במשרד האוצר תקפו טוענו כי התכנית תעלה בין 8-10 מיליארד שקל למשק, בעוד שפרופ' שמחון טען כי העלות תהיה נמוכה בהרבה. היה מי שהעריך שעלות התכנית תסתכם ב-2-3 מיליארד שקל, בשל הגבלת מספר האנשים שיקבלו החזר (בעלי דירה יחידה שנטלו משכנתא לפני עליית הריבית ב-2022 יקבלו 75% מהעלייה הריאלית, עד 1,200 שקל בחודש למשפחה).

גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר ל-ice כי לדעתו ההצעה פסולה. לדבריו, "כתבתי מסמך מסודר בנושא הזה. הוא מאוד ברור. הוא מדבר על כך שלא רואים את התועלת בצעד כזה. אנחנו רואים רק נזקים ממהלך כזה. הנטל לא רק שעלה, הוא ירד. אנחנו לא רואים עלייה משמעותית בפיגורי המשכנתאות - אז למה? בנוסף, יש אפליה בין לווים וכמובן השלכות של החלטה רטרואקטיבית".

בבנק ישראל שמחו על כך שהחוק ירד מהפרק. שם טוענים כי בין ינואר 2022 (ערב תחילת העלאות הריבית) לבין אפריל 2025 ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא עלה בכ-960 שקל, בעוד שהשכר הממוצע למשרת שכיר עלה בכ-1,880 שקל - כמעט פי שניים מהעלייה בהחזר החודשי. עוד נטען, כי ההוצאה הממוצעת של בעלי משכנתאות גדלה ב-27% ובקרב מי שאין להם משכנתא ב-30%.

עוד ב-

היועץ הכלכלי של ראש הממשלה ל-ice: "מקווה שהצעת סבסוד המשכנתאות תעבור"

לכתבה המלאה