עיריית תל אביב החלה לאחרונה במדיניות חדשה: בפרויקטים חדשים של התחדשות עירונית, ברחובות שהוגדרו מראש כרחובות מוטי מסחר, לא תתאפשר כניסה ויציאה לחניות פרטיות. המטרה היא לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית ולחזק חזיתות מסחריות.

בחינת יישום המדיניות בשטח מעלה שאלות לא פשוטות, בעיקר כאשר היא פוגשת פרויקטים של התחדשות עירונית שבהם התהליך הרגולטורי כמעט והושלם, הושגו הסכמות הדיירים, והתוכניות מצויות בשלבים מתקדמים, אך למרות זאת נתקעים סביב סוגיית החנייה, דווקא בפרויקטים שמטרתם המרכזית היא בטיחות ומיגון התושבים. אפשר לראות את זה גם במספרים: בישראל, מספר ההיתרים בפרויקטים של התחדשות עירונית עולה, אבל הביצוע מתעכב.

אחת הסוגיות המרכזיות שעולות היא עצם ההגדרה של "רחוב מסחרי". לצד צירים מרכזיים, נכללים גם רחובות שבהם אופי המסחר כמעט ואינו מורגש. כך למשל, רחובות כמו פנחס רוזן ואיינשטיין, שמוגדרים במסגרת המדיניות כרחובות מסחריים, מאופיינים בפועל בעיקר בבנייה למגורים, כאשר הפעילות המסחרית בהם נקודתית בלבד. גם רחוב משה דיין, על אף אורכו והיקפו, כולל לאורך חלקים נרחבים ממנו אופי מגורים מובהק, עם מוקדי מסחר נקודתיים.

בניין בערבי נחל (פרטי)

פרויקט התחדשות עירונית ברחוב ערבי נחל, שהוגדר גם הוא כרחוב מסחרי על פי המדיניות החדשה של עיריית תל אביב, מהווה דוגמא טובה לכך. הדיירים טוענים כי הם לא מבינים מדוע הרחוב שלהם נכלל כאחד מאלה שבהם מתבצע מסחר - מה שיגביל את נושא החנייה. עו"ד ערן ישראל, בא כוחם של הדיירים, טוען כי "הקשר בין מסחר לרחוב הוא מקרי לחלוטין". לדבריו, "קשה להבין למה העירייה לא מאפשרת, אפילו כחריג, כניסה ויציאה לחנייה ובפרט כשכבר קיימת חנייה פעילה בבניין".

עבור הדיירים, מדובר בהרבה מעבר לסוגיה תכנונית. דורון יחיאלי, אחד מנציגי הדיירים, מחדד את המצב בשטח: "סכנת חיים ל־22 משפחות - זו המשמעות של ההחלטה. בניין שעומד על עמודים מתפוררים, בלי ממ"דים, בלי מעלית וללא מקלט תקני - הטיל הראשון שייפול פה לידינו יפיל את הבניין".

המורכבות מתחדדת כאשר מבינים שבבניין הקיים כבר קיימות חניות בטאבו, עם כניסה ויציאה פעילה. למרות זאת, במסגרת הפרויקט החדש לא מתאפשר לשמר את החנייה בשל התנגדות העירייה, וגם לא לייצר פתרון חלופי שיאפשר את קידום הבנייה.

הפרויקט כולל הריסת שני בניינים ישנים משנות ה-60, ללא ממ"דים וללא מעלית, שבהם מתגוררת בעיקר אוכלוסייה מבוגרת. התוכנית, הכוללת את הריסת הבניינים ובניית בניין חדש במקומם, קודמה במשך שנים, לוותה ביועצים, אדריכלים והליכים תכנוניים מלאים, אך בשלב מתקדם נבלמה סביב סוגיית החנייה.

מעיון בפרוטוקולים של הדיונים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שנערכו ביוני 2025, וכן מדיוני ועדת הערר, עולה כי הנימוקים לדחיית הבקשה משתנים. אחד הנימוקים המרכזיים שניתנו היה קיומו של נתיב תחבורה ציבורית מתוכנן ברחוב, אלא שהחלטה זו התקבלה בניגוד לעמדתה של סגנית ראש העיר, מיטל להבי, הממונה על תיק התחבורה ובטיחות בדרכים בעיר. עם זאת, במהלך הדיונים הובהר כי הנת"צ מתחיל רק לאחר נקודת הכניסה לחנייה, כך שבהמשך הוסט מרכז הכובד לטענה אחרת: קרבה לתחנת אוטובוס עתידית, המתוכננת לקום בחזית המגרשים - תכנון שלטענת העירייה יוצר סיכון בטיחותי במפגש שבין הכניסה לחניון לבין תחנת האוטובוס. עם זאת, לפי הדיירים והגורמים המקצועיים המעורבים בפרויקט, טענה זו לא לוותה בחוות דעת של יועץ בטיחות או יועץ תנועה.

בשלב מאוחר, ולאחר שהבקשה להיתר נדחתה בוועדה המקומית ועברה לוועדת הערר בראשות עו"ד מיכל דגני הלברשטם, הופיעה במהלך הדיון טענה נוספת וחדשה: סיכון להולכי רגל המגיעים לתחנת האוטובוס העתידית, אשר יחצו את אזור היציאה מהחניון, נימוק שלא עלה בשלבים הקודמים של התהליך.

עו"ד ישראל טוען כי "מרגיש שסימנו מטרה שהפרויקט לא יצא לפועל, ועכשיו מוצאים את הדרך להגיע אליה. במקום לייצר הליך סדור עם חוות דעת והסברים, אנחנו מגיעים לתוצאה שהעירייה קבעה מראש, ועכשיו היא מנסה להסביר למה".

קרוב משפחתה של כרמלה גולדברג, דיירת ותיקה בבניין, מדגיש את הפער בין המצב הקיים לבין הדרישות החדשות. לדבריו, "בבניין בערבי נחל יש 8 דירות עם 8 חניות בטאבו, עם כניסה ויציאה בדיוק איפה שהעירייה במקור התנגדה ומתנגדת. כלומר, אם לא מאשרים את הפרויקט - החנייה נשארת ומתקיימת. מה שהם רוצים לעשות הוא לאשר פרויקט שמבטל חניות לדיירים".

העירייה מציגה את המדיניות כחלק מתפיסה רחבה של קידום תחבורה ציבורית וצמצום שימוש ברכב פרטי, ומצד שני - בניינים ישנים, אוכלוסייה מבוגרת והיעדר מיגון מציבים את הדיירים בעמדה מורכבת שבה פרויקט התחדשות שאמור להגן ולשפר את חייהם נתקע בשל מדיניות וטיעונים שהוצגו לאורך ההליך ובשעה שגם בעירייה עצמה קיימת מחלוקת בעניין. 

תגובת עיריית תל אביב-יפו לטענות שעלו בכתבה: "הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה מדיניות תכנונית שמטרתה לשמור ולחזק את המרחב הציבורי ברחובות מסחריים ובצירי תנועה מרכזיים בעיר. המדיניות מגבילה כניסות ויציאות לחניות פרטיות מרחובות אלה, משום שריבוי כניסות לחניונים פוגע ברצף החזיתות המסחריות, בחוויית ההליכה, ברציפות נטיעת העצים ובבטיחות הולכי הרגל, ובחלק מהמקרים גם בתפקוד שבילי אופניים ותחבורה ציבורית. המדיניות מבוססת על תפיסה תכנונית שלפיה תפקודם של רחובות מסחריים ומרכזיים תלוי בקיומו של מרחב ציבורי רציף, פעיל ומוטה הליכה. בהתאם לכך, סיווגה הוועדה את הרחובות הכלולים במדיניות לשני מדרגים, בהתאם למרכזיותם ולעצימות הפעילות העירונית והמסחרית לאורכם.

עוד ב-

הזוגות הצעירים והמשקיעים קנו דירות בעיר הזו - 140 כבר ביטלו

לכתבה המלאה

"רחובות פנחס רוזן וערבי נחל מוגדרים ברחובות מדרג 2, שבהם קיימת גמישות תכנונית, וכל בקשה נבחנת לגופה. ברחובות אלה העדיפות היא להסדרת הכניסה לחניה מרחוב ניצב, רחוב מקביל או באמצעות פתרונות משותפים בין מגרשים סמוכים. רק במקרים שבהם יוכח כי פתרונות אלה אינם אפשריים, ניתן יהיה לבחון כניסה לחניה מחזית הרחוב עצמו. רחוב איינשטיין מוגדר במדרג 1, בשל חשיבותו במערך העירוני. יודגש כי המדיניות אינה נועדה למנוע חניה במקרים שבהם ניתן להסדיר גישה לחניה שלא מחזית הרחוב המרכזי, וכן אינה קובעת באופן גורף איסור על כל כניסה לחניה ברחובות מדרג 2. כל מקרה נבחן בהתאם למאפייניו התכנוניים ולחלופות האפשריות".