בעלי הדירות בבניין הוותיק במרכז תל אביב-יפו כבר לא האמינו שיצליחו לקדם את פרויקט התמ"א 38 בבניין שלהם. בעוד מרבית בעלי הדירות היו מעוניינים לקדם את הפרויקט, ש', ניצולת שואה כבת 90 שעדיין מתגוררת בדירתה - סירבה בתוקף. שבע שנים עמדה בסירובה, עד שבעלי הדירות האחרים החליטו להגיש נגד הקשישה תביעת "דייר סרבן" למפקחת על המקרקעין בתל אביב.

ש', במצוקתה, פנתה לחברת "עזרה ובצרון", חברת הבת של עיריית תל אביב-יפו, האמונה על קידום ההתחדשות העירונית בעיר, בבקשה לסיוע. בחברה החליטו לחשוב מחוץ לקופסה, ולהציע לבעלי הדירות בבניין שירות חדש בתחומי ההתחדשות העירונית: גישור. הצדדים נעתרו והתהליך יצא לדרך.

לאחר חמש פגישות יחד עם בעלי הדירות ועורך דינם, ש' ובני משפחתה, היזם, והמגשר מטעם "עזרה ובצרון", עו"ד רונן חרותי, הצליחו הצדדים להגיע להסדר. את פרטי ההסדר לא ניתן לחשוף, אך שבע שנים אחרי שהחל – יצא לדרך פרויקט ההתחדשות של הבניין, לשביעות רצונם של כל המעורבים.

"הליך גישור הוא שירות חדש שמציע "הבית להתחדשות עירונית" של חברת "עזרה ובצרון", במסגרת מאמציה לקדם התחדשות עירונית בעיר, ובעיקר לתת כלים וידע בידי תושבי העיר כדי להעצים אותם בתהליך", אומר מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון", אלי גינזברג. "התחדשות עירונית היא טריטוריה לא מוכרת לתושבים רבים, עם הרבה מאוד שחקנים בעלי אינטרסים שמושכים כל אחד לכיוון שלו. במקרים רבים, התושב לא יודע למי להאמין. כאן אנחנו נכנסים כגוף עירוני שקוף ונטול אינטרסים, ומסייעים לו לנווט בבטחה".

במקרה נוסף, בבניין מגורים שבו מקודמת תכנית תמ"א 38/2 (מאז שנת 2015) שכבר קיבלה היתר בתנאים, ו- 15 מתוך 16 בעלי הדירות חתמו על ההסכם – נקטו בעזרה ובצרון בגישור כדי "להוציא את העגלה מהבוץ". בתהליך הגישור, הצליחו הצדדים להתגבר על משקעי עבר, ונרתמו ליישוב המחלוקת בהסכמה. במעמד חתימת הסדר הגישור נחתמה גם החתימה החסרה על הסכם התמ"א, והפרויקט מתקדם בימים אלה.

גיליה ברגר-קוליץ, סמנכ"ל להתחדשות עירונית בחברת "עזרה ובצרון", מסבירה כי "אנחנו רואים הרבה מאוד מקרים שבהם חוסר ההסכמה בין בעלי הדירות הוא החסם להתחדשות עירונית. השירות שלנו, שמציע גישור ניטרלי מגורם עירוני שאפשר לתת בו אמון, מביא את האנשים לשולחן בנפש חפצה ומייצר שיחה אחרת שמביאה פתרונות".

עו"ד רונן חרותי, מגשר וראש תחום ההתחדשות העירונית  בקבוצת "גומא-גבים", אשר פועלת בשירותה של חברת "עזרה ובצרון", מסביר כי מיזם התחדשות עירונית, על אי-הוודאות הכרוכה בו, פרק הזמן הארוך הנדרש לקידומו וריבוי הגורמים בעלי האינטרסים השונים המעורבים בו, מייצר באופן טבעי חששות ומתחים, והוא כר פורה למחלוקות בין הדיירים ובינם לבין בעלי העניין הנוספים המעורבים בו. פעמים רבות, תהליך ההתחדשות מציף על פני השטח מחלוקות ישנות בין הדיירים, ששורשיהן עמוקים.

"אני מסיר את הכובע בפני עזרה ובצרון על כך שמצאו לנכון להציע לתושבים הליכי גישור במחלוקות בהתחדשות עירונית ללא עלות", אומר חרותי. "הגישור הוא אכן כלי אפקטיבי ביותר ליישוב המחלוקות האלה. המכנה המשותף לכל המחלוקות בזירת ההתחדשות העירונית שבהן אני מגשר, הוא שהצדדים מגיעים לגישור במצב של תקשורת לקויה וחוסר אמון. כוחו העיקרי של הגישור הוא להשיב לצדדים את מה שאיבדו בדרך: את היכולת לתקשר, להקשיב ולהבין מה באמת עומד מאחורי עמדתו העיקשת של הצד האחר. כשזה קורה, הדרך לפתרון נעשית פשוטה יותר".

"לרשותו של המגשר עומדים מגוון כלים, שמסייעים לצדדים להגיע לשם: הקשבה אמפתית; אפשרות לפגישה נפרדת עם כל אחד מהצדדים; האפשרות לניהול דיאלוג בלתי-פורמאלי וחסוי; האפשרות לגיבוש משותף של פתרונות יצירתיים; ועצם קיומו של הגישור באווירה אינטימית, מושתתת רצון חופשי ובלתי מאיימת. כל אלה מגבירים מאד את הסיכוי לכך שהצדדים יגיעו להכרה בצרכיו של הצד האחר, ובתהליך משותף ורצוני יגובשו גם הדרכים לתת להם מענה, באופן שאינו פוגע בעיקרון השוויון מול בעלי הדירות האחרים".

לדברי חרותי, "חשוב גם לזכור שלהבדיל מבית המשפט, שבו נפתרות מחלוקות בהכרעה ובכפייה, הגישור מושתת על יישוב המחלוקת בהסכמה. מטבע הדברים, מידת שיתוף הפעולה בהמשך הפרויקט, של דייר שבאמצעות גישור הגיע להסכמה עם הדיירים האחרים או עם היזם, תעלה על זו של דייר שהפרויקט נכפה עליו".

עוד ב-

מהפכת תחבורה בתל אביב: זה הכביש שיפחית את הפקקים?

לכתבה המלאה

שירות הגישור מצטרף לשירותים אחרים שמציעה "הבית להתחדשות עירונית" שמפעילה "עזרה ובצרון", כגון, סיוע משפטי ללא עלות, ייעוץ תכנוני, קורסים לנציגויות בתים משותפים ברזי ההתחדשות העירונית ועוד.