האקדמיה ללשון מסבירה השבוע, על המילים הזהות והדומות אבל כאלו שנכתבות בכתיב שונה, והבלבול הרב שמילים אלו מייצרות.

באתר אקדמיה, נמצאת רשימה ארוכה של אותך "מילים מבלבלות" - צמדים של מילים דומות שיש רגע של בלבול למה התכוון הדובר. נזכיר שרק לאחרונה האקדמיה ללשון העברית הודיעה כי שינתה את שמו של הנחש הארסי המסוכן בישראל, מ""צפעון שחור" ל"שרף עין גדי", ד"ר שחם סיכם גם כן את הצורך החיוני בשינוי השם: "ההבחנה הברורה בין השרף לצפעים היא בגדר פיקוח נפש שכּן סוג הארס שלהם שונה. בלבול ביניהם עלול להסתיים במוות מהיר". 

בחזרה לפוסט בפייסבוק, כתבה האקדמיה ללשון: "זאת עומדת להיות רשומה שקשה לעכל, אבל אנחנו בסך הכול רוצים להקל עליכם:‏ בעברית יש צמדים רבים של מילים שנשמעות זהות או דומות, אבל נכתבות בכתיב שונה. כשגם משמעות המילים האלו דומה – זה מתחיל להיות מבלבל!".

עם ההומור האופייני לאקדמיה ללשון, הם הביאו כדוגמא את עיקול, עיכול ואיכול: "אז מבלי השהיה (ולא השעיה!) נוספת, הינה ההסבר", כתבו, וכך הוא:

עיקול הוא החרמה זמנית (של הון או של שְוֵוה הון) בתוקף של צו בית משפט עד לפירעון חוב. עיכול הוא תהליך של פירוק מזון. איכול מציין שרפה וכילוי, בעיקר בתהליך כימי.

איור של מורן נקש בפוסט בפייסבוק של האקדמיה ללשון. צילום מסך

באתר האקדמיה ללשון, הרחיבו לעוד מילים מבלבלות. ציתות הוא האזנה, ובעיקר האזנה בסתר, ואילו ציטוט הוא הבאת דברים כלשונם. ניכוי פירושו הפחתה וחיסור - בעיקר מסכום כסף, ואף שפעולת הניקיון כרוכה בהסרה של כתמים או של אבק, אין כל קשר בין ניכוי לניקוי. נכון אפוא לכתוב 'ניכוי מס', כלומר הפחתת מס, ולא "ניקוי מס", וכך גם 'ניכיון צ'קים'.

על נפטר נפתר, הרחיבו: "יש הכותבים בטעות 'הבעיה תיפטר', 'העניין ייפטר' וכדומה, במקום 'הבעיה תיפתר', 'העניין ייפתר' – מלשון פתרון. טעות זו נובעת כנראה מבלבול עם הפועל נפטר במשמעות 'השתחרר מדבר', 'סילק את הדבר', שהרי כאשר הבעיה נפתרת נפטרים ממנה סוף סוף".

עוד ב-

האקדמיה ללשון העברית חשפה: זו מילת השנה לשנת 2024

לכתבה המלאה

הגולשים שאהבו את הפוסט של האקדמיה הגיבו על כך: "תודה, האקדמיה! עכשיו ממתינים בקוצר רוח לפרסום שלכם שיבהיר מה ההבדל בין אכיפה לעקיפה". מה לדעתכם התשובה?