חוויית סף מוות היא מכלול של תופעות פסיכולוגיות, תחושתיות ורוחניות עמוקות שמדווחים עליהן אנשים שהיו במצב של מוות קליני, סכנת חיים ממשית, תרדמת או פציעה אנושה, ושבו להכרה מלאה.

המונח זכה לפרסום עולמי בשנות ה-70 של המאה ה-20 בעקבות ספרו של הפסיכיאטר האמריקאי ריימונד מודי "החיים שלאחר החיים". המאפיינים הנפוצים של החוויה: יציאה מחוץ לגוף, תחושת שלווה עמוקה, תנועה במנהרה, מפגש עם ישרות אור או קרובים שנפטרו, סקירת חיים, הגעה לגבול או מחסום.

הסוגייה, שנחקרת לא מעט בשנים האחרונות, נבדקה במחר חדש שבו השתתפה חוקרת מאוניברסיטת חיפה. המחקר ניסה למצוא תשובה לשאלה שרבים מאיתנו מתמודדים עמה: מה רואים כשנמצאים על סף מוות? מדגם המחקר כלל 50 אנשים שדיווחו כל חוו חוויות סף מוות. במהלך המחקר, התבקשו המשתתפים לצייר את מה שראו. לאחר שבוצעה השוואה בין הציורים, החוקרים הבחינו בפרט מעניין. 

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Frontiers in Psychology, ביקש לבדוק את המבנה החזותי של חוויות סף מוות. בנוסף, החוקרים רצו לבחון את הקשר בין צורת המרחב שמשתתפי המחקר זכרו לבין הצבעים שתיארו. לכן, אותם אנשים התבקשו להיזכר בחוויות שעברו ולהציגן באמצעות ציורים או צורות גיאומטריות. 

ראשית, נמצא כי מתוך 28 מרחבים דמויי מנהרה שהוצגו במחקר, 22 היו ללא צבעים מובחנים. כלומר, המשתתפים ראו את המנהרה בצבעי שחור, לבן ואפור. בניגוד לכך, מתוך 31 מרחבים רחבים מעוגלים, 27 מהם תוארו כצבעוניים. חלק מהמשתתפים סיפרו כי נתקלו במנהרות חשוכות שהלכו והתבהרו. אחרים דווקא ציינו כי נחשפו למרחבים פתוחים בגוונים עזים. יש כאלה שטענו כי הבחינו במרחבים בעלי צבעים שקשה לתאר אותם במילים. 

החוקרים טענו כי ייתכן שאותה תופעה מתקשרת לאופן שבו המוח ומערכת הראייה פועלים במצבים חריגים. בנוסף, הם הסבירו כי קיימים שינויים באספקת החמצן למוח ולרשתית, דבר שעשוי להשפיע על שדה הראייה ועל תפיסת הצבעים. חשוב לציין כי המחקר מבוסס על הטענות שהציגו המשתתפים והחוויות שעברו לפני שנים רבות. לכן, המחקר אינו מוכיח מה קורה ברגע המוות. 

עוד ב-

עדי אשכנזי חוזרת למסך: "יש חיים אחרי המוות?"

לכתבה המלאה

המונח חוויית סף מוות נחקרת לא מעט בשנים האחרונות. רוב האנשים שחוו אותה מדווחים על שינוי אישיותי ורוחני עמוק לאחר מכן. בין השינויים שמדווחים מצד אלה שעוברים את החוויה הייחודית: ירידה דרמטית או היעלמות מוחלטת של הפחד מהמוות, עלייה באמפתיה, חמלה ורצון לעזור לאחרים. פחות עניין בחומרנות, מעמד או הישגים כלכליים, לצד הערכה מוגברת לרגע ההווה וליחסים הבין-אישיים.