עכשיו, כשחיזבאללה לקח אחריות על הירי הבוקר (שישי) על הצפון ובדגש על גזרת הר דוב, כחלק מהנקמה שלו על הירי של צה"ל בתגובה לירי של הארגון עצמו לפני מספר ימים, ישראל צריכה להיערך לקראת מערכה אפשרית חדשה מול לבנון, 15 שנה אחרי מלחמת 'לבנון השנייה'.

בדומה למלחמה ב-2006, גם כאן הירי מבוצע זמן קצר לאחר החלפת השלטון בישראל, אז זה היה אהוד אולמרט והפעם זהו נפתלי בנט שאמור להיות האיש שקובע כיצד תראה המערכה מול השכנה מצפון, שעל פי הדיווחים הספיקה לייצר ולאגור אלפי טילים משוכללים שיכולים לגרום נזק רב לישראל.

בבדיקה קצרה, כדי לגלות מה ישראל עשויה להפסיד מבחינה כלכלית אם תקלע למערכה מול לבנון, כאשר בפעם האחרונה  זה הסתיים רע עבור שתי המדינות, שנגרם לשתיהן נזק כלכלי כבד בעיקר בשל הפגיעה בתשתיות ובענף התיירות, וכן נזקים אקולוגיים חסרי תקדים שנדרשו שנים כדי לשקם.

עלות המלחמה ב-2006, מבחינת התקצוב הצה"לי, נאמדה במשרד הביטחון בסכום של 11.2 מיליארד שקל, סכום שהיווה כ-2% מהתמ"ג השנתי. ועדה שמונתה במשרד התחבורה גילתה כי היו כשלים חמורים בתפקוד הנמלים בזמן המלחמה וגם ניוד כלי המלחמה לגזרת הצפון.

הכלכלה הלבנונית נפגעה אנושות והיא מוגדרת על ידי ה-CIA ככלכלה פגועת מלחמה (5% של צמיחה שלילית) והיא לווה כסף ממדינות אחרות כדי להשתקם, בעוד שהכלכלה הישראלית התאוששה במהירות, נמצאת במצב של צמיחה אינטנסיבית (5%) ועליות שערים בבורסה לניירות ערך, ואף הרשתה לעצמה להלוות 11 מיליארד דולר למדינות זרות.

אז האבטלה בלבנון עלתה לכ-20% בעוד שבישראל היא ירדה ל-8%, היום המצב בלבנון גרוע מאוד מבחינת האבטלה, כך שהיא תכנס למלחמה במצב רע ממילא עבור העם במדינה שנשלטת על ידי ארגון הטרור. למעשה, בכל היבט כלכלי כלכלת ישראל הצליחה להתגבר במהירות על המלחמה והמשיכה בצמיחה, בעוד שכלכלת לבנון שקעה יותר, למרות תרומות של מדינות העולם.

מבחינת שיקום מבנים ופליטים, נכון ליולי 2007, הבתים שנהרסו בישראל שוקמו רובם ככולם, בעוד שבלבנון חלק ניכר מ-125 אלף הבתים לא שוקם וכפרים רבים הרוסים על אף הזרמת תרומות מרחבי העולם ומאיראן. בישראל 300 אלף הפליטים חזרו לבתיהם, בעוד שבלבנון מתוך כמיליון פליטים במלחמה, קיימים עדיין כ-200 אלף פליטים, ללא קורת גג ורבים נטשו את דרום לבנון