נטע ברזילי, אחת מהזמרות הגדולות בישראל, העלתה היום (שני) לחשבון האינסטגרם שלה פוסט, אליו צירפה עיבוד מקסים שלה לשיר "ימים של שקט" של לולה, אלא שהתגובות, לפחות בחלקן, ממש לא היו מפרגנות.

ברזילי העלתה את השיר וכתבה: "אני גרה מעל הים ביפו ובתקופה שכבר היה מותר לשאול את עצמך איך אתה מרגיש, הים סער. זה לא דימוי זאת עובדה. המים כמעט בלעו את הבית קפה מתחת לבית שלי. אין מקום ללכת. אין מקום לשבת. אי אפשר אפילו לעמוד. רק לצוף. להילחם בגלים".

"טוב, אולי זה גם דימוי. אבל אז עשיתי את הדבר הכי טבעי שאפשר לעשות, וניסיתי להרים טיפה את הראש. לכיוון האופק. גם אם הוא נראה ממש רחוק. גם אם הוא עדיין מעורפל. הוא שם. וחשוב מדי פעם להביט לעברו כדי לזכור את זה. הים סוער והימים עדיין סוערים. אבל המעקה הדמיוני שאני נאחזת בו זה שכמו בטבע, יש מן וודאות לא מוסברת, שאחרי הסערה, איפשהו באופק, מחכה לנו ים שקט. וימים שקטים".

אחת העוקבות כתבה לה: "נטע, את מוכשרת והעיבוד יפה, אבל לא מבינה על מה את מדברת. לשיר הזה אין מקום בתקופה הזאת. אין כל ימים של שקט, ואם השקט כאן הוא שקט נוראי של סף שיכחה, מחיקה של אהובינו שעוד בעזה והלבבות השבורים לרסיסים של כל קיבוצי ויישובי העוטף כדאי לחכות עם השיר הזה ולמצוא משהו שמשקף יותר את הכאב, הייאוש ותחושת הנטישה. האמנות חשובה עכשיו מאוד, אבל קצת יותר רגישות בבקשה".

ברזילי השיבה לה וכתבה: "יקרה, יש חלק בי שמזדהה עם כל מילה שלך. הכאב והזעם הללו בדיוק הורסים אותי כל בוקר ואני מסתובבת איתם בתוכי והם מכלים אותי. ומשום מה, מרגיש לי שאם לא נתעסק בהחלמה לצד מלחמת הקיום שלנו, לא יהיה לנו קיום".

עוד הוסיפה בתגובה כי "אם אין ימים של שקט, אני אזמן אותם שוב ושוב ואקרא להם לבוא. אתמול, כששרתי ביום ההולדת של אלון אהל שחטוף בעזה, אנשים התבקשו לשיר שירים שמחים עם אנרגיה טובה להשבתו והשבתם של כולם. התקווה היא המצרך הנדיר והחשוב של התקופה. רק היא תביא אחדות. חיבוק גדול".

עוד ב-

נטע ברזילי נשברת בדמעות: "אני צועקת, זה לא אמיתי"

לכתבה המלאה

 

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎בית אבי חי - Beit Avi Chai‎‏ (@‏‎beitavichai‎‏)‎‏