לצד השאלה ""אמא, אבל איפה פה הממ"ד?", ליאון רוזנברג שבחר לעבור להתגורר בקפריסין לפני למעלה משנה כדי להתעסק בענף הנדל''ן בו נראה שהוא מצליח בצורה פנומנלית משתף חוויה חדשה. מגיש קשת 12 סיפר על התחושות שלו בעקבות מהלך חדש של עסקה שסייע להוציא לפועל.

רוזנברג הזכיר את השאלה שצוינה והסביר: ''הבן שלהם שחרר את השאלה הזו בטון הכי תמים, והפך לנו את הבטן…זוג ישראלים עם שלושה ילדים שעוד לפני השביעי באוקטובר חשבו לרכוש דירה להשקעה בקפריסין. אבל השנתיים האחרונות לא איפשרו להם לעסוק בשום דבר אחר חוץ ממה שקורה בישראל, ורק עכשיו הם הצליחו להתניע את התהליך מחדש. כשהגיעו אליי, הם ידעו בדיוק מה הם רוצים: דירה חדשה מקבלן, בעלות של 300-350 אלף יורו, כך שהרכישה שלה גם תעניק להם תושבות בקפריסין. לא בגלל שהם רוצים לעזוב את ישראל. אלא רק… "ליתר ביטחון".

הוא המשיך והסביר איך העניינים מול הרוכשים התנהלו: ''הסברתי להם שאם זו המטרה, אז הם הגיעו אלי בעיתוי מעולה, רגע לפני השינוי הצפוי. "איזה שינוי?" הם שאלו בשני קולות. סיפרתי להם שבקרוב קפריסין עתידה להצטרף כחברה מלאה באמנת "שנגן" (הסכם בין מדינות באיחוד האירופי, שמאפשר תנועה חופשית בין המדינות ללא ביקורת דרכונים). המומחים אומרים שבקפריסין צפוי לקרות מה שקרה במדינות אחרות שהצטרפו לאמנה: מדיניות התושבות כנראה תשתנה (כלומר יהיה קשה יותר לקבל תושבות), ומחירי הנכסים יעלו (כי קפריסין תהפוך ליותר אטרקטיבית למשקיעים). סיפרתי להם ששר ההגירה הקפריסאי כבר רמז לאחרונה בכנס מקצועי, שהתוכנית שלו היא להעלות את הסכום המינימלי הנדרש להשקעה לצורך תושבות מ-300 אלף יורו לחצי מיליון''.

הוא הודה שהדברים לא הלכו הכי חלק: ''הרגשתי שהמידע הזה מכניס מימד של בהלה לשיחה. אז מיד הרגעתי אותם. אמרתי שכרגע "זה רק דיבורים", ולא צריך להילחץ. לא בטוח שזה לגמרי הרגיע אותם. אז החזרתי אותם למסלול. הזכרתי להם שקודם כל צריך למצוא נכס שיענה לצרכים שלהם, יהווה השקעה נכונה, וגם יאפשר להם להגיש בקשה מהירה לתושבות, עוד לפני שהשינוי יתרחש. הם הצהירו שהם חשבו לקנות דירה בניקוסיה. סיפרו שחברים שלהם מישראל, גרים עכשיו בבירת קפריסין ומרוצים מאד מהחיים בה, ולכן היא נשמעת יותר נכונה עבורם. המלצתי שלא ינעלו על כלום וקבענו שסיור הנכסים שאכין להם, יקיף לא רק את ניקוסיה, אלא גם את לרנקה ופאפוס. והם זרמו''.

עוד הוא סיפר על התוספת החשובה לטיול: ''הבן הצעיר שלהם הצטרף לסיבוב, בכל זאת חופש גדול. לשמחתי התברר מיד שמדובר בנער נבון, אוטוטו בר מצווה. וכששאלתי אותו אם הוא לא ישתעמם מלראות דירות, הוא ענה לי, במבט רציני, שדווקא מעניין אותו ללמוד קצת על נדלן. ההורים שלו חייכו בגאווה. בפועל הוא היה שקוע רוב הזמן במשחק "ברול-סטארז" סוער, אך מדי פעם הרים אלינו עיניים והקשיב בעניין לשיחות שלנו על תשואות וסוגי נכסים, ומדי פעם גם סיפק דעה מנומקת על דירות שראינו. הסיבוב שלנו התחיל בלרנקה, ומשם נסענו לניקוסיה. בדירה השלישית בניקוסיה זה קרה. כבר בכניסה אליה כולנו החסרנו פעימה. זו היתה דירת החלומות. דירת ארבעה חדרים חדשה בבניין בוטיק שנבנה על צלע גבעה, סמוך לאמפיתאטרון העתיק של העיר. המרפסת הרחבה של הדירה פנתה לנוף עוצר נשימה של כל ניקוסיה וההרים שמעברה השני. המראה המרהיב נפרש לפנינו ברגע שפתחנו את הדלת. וכשהשתחררנו מאחיזתו המהפנטת של הנוף, יכולנו להתרשם גם מהסלון והמטבח הענקיים, הפרקט בחדרים והמקלחות רחבות הידיים. והדובדבן… הדירה פנויה לכניסה מיידית''.

עוד ב-

ליאון רוזנברג עושה זאת ב-40 דקות: ''פעם ראשונה שלי''

לכתבה המלאה

לסיום סיפר רוזנברג על 'השאלה' שעשתה לו את היום: ''יצאנו משם עם לבבות בעיניים, ורק הבן החכם שלהם שאל פתאום "אמא, אבל איפה פה הממ"ד?" יכולתי לשמוע את הנשימה שלהם נעצרת. "היא הניחה לו יד על הכתף ואמרה לו ברכות "כאן אין טילים, אז לא צריך ממ"דים", ככה בפשטות. למחרת נסענו לפאפוס לראות דירות נוספות. אלא שכל הדירות שראינו רק עזרו להם לחזק את ההבנה שלדירה ההיא, בניקוסיה, אין מתחרים. כשהשארתי אותם במלון בסוף היום, היה ברור שההחלטה שלהם סגורה וחתומה, ושביומיים שנותרו להם בקפריסין הם יכולים לבלות במלון בנחת. רגע לפני שנפרדנו התכופפתי לבן שלהם ואמרתי לו: "השיעור שלך בנדלן נגמר, חבוב, עכשיו הגיע הזמן שתבדוק את המגלשות בפארק מים".