פאולה רוזנברג נגד הביקורות: "חלאס, לא בא לך להשתחרר?"
המגישה פירטה בפוסט מקיף לגבי העמדה שנשים צריכות לנקוט כשהן חוטפות ביקורת: "החירות היא הבחירה מתוך הקשבה פנימה. במקרה של בחירה אותנטית, גם אם יש תסכול מהבחירה, אז לפחות התסכול נובע מהדבקות באמת שלי. זה מחיר שיותר קל לשלם"
אחרי שבילתה בעצמה בחופשה עם המשפחה, פאולה רוזנברג חזרה לעניינים ופרסמה אמש (שבת) פוסט באינסטגרם בו היא מעודדת את הנשים למצוא את החופש שלהן מפגיעה בהן ומה הן צריכות לעשות והסבירה מה התגובה שלה למי שנותנות לה ביקורת עוקצנית.
רוזנברג כתבה: "לא הגיע הזמן לצאת לחופש? אבל לא חופש בתאילנד או בלונדון, אלא חופש מהקולות שמשעבדים אותך לא לצאת מהקווים. השאלה שהכי מסקרנת את כולנו היא איך לסבול פחות וליהנות יותר. אם כבר חג הפסח, עבדות היא מילה שמתארת במדויק סבל, אבל עבדות לא במובן של עבודה פיזית מאומצת".
"להיות עבד זה למשל לחיות בכלא פנימי שבו אני מפחדת להציב גבול לאדם שפוגע בי, רק כדי לא להעליב אותו או כי לא נעים לי, להעדיף את הרגש של מישהו אחר על פני הרגש שלי זו עבדות קשה. לדבר ולפעול בצורה שאינה נאמנה לערכים שלי, רק כדי שאחרים יאהבו אותי זו עבדות. הימנע מלומר או לעשות משהו שחשוב לי רק מתוך פחד שאחרים יכעסו או ייעלבו - זו חתיכת עבדות קשה מנשוא. לא ללבוש בגד שהוא לטעמי כי אחרים לא חושבים שהוא מתאים לי. לא לאכול את מה שנכון וטעים לי כי מישהו אחר טוען שזה אסור - ככה נראית עבדות בעיניים שלי".
עוד הוסיפה: "להיות חופשיה זה לא אומר לא להתחשב באחרים, כמובן שכן, אנחנו חיים בחברה, אבל מבלי להשתעבד לדעות ולאמונות ולהעדפות של האחר, גם אם זה מישהו שאנחנו אוהבים. גם אם זו אמא או אבא או בן או בת הזוג. להיות חופשיה זה לא אומר לא להרגיש עצב, כעס או תסכול מדי פעם. החירות היא הבחירה מתוך הקשבה פנימה. במקרה של בחירה אותנטית, גם אם יש תסכול מהבחירה, אז לפחות התסכול נובע מהדבקות באמת שלי. זה מחיר שיותר קל לשלם".
המגישה המשיכה: "אני פונה לנשים שכותבות לי מדי פעם שאני יפה ואם רק אלמד להתלבש ו"לטשטש את הפגמים" אז אוכל להיראות יותר טוב. אישה יקרה, זה בסדר שתכתבי לי ש*לדעתך* אני לא יודעת להתלבש ו"צריך לפטר את המלבישה", אבל נשמה שלי, כל עוד אני עפה על הבחירה שלי בחצאית, בחולצה, במכנסיים - אני שמחה וטוב לי. למשל זו שכתבה לי השבוע "פאולה, תראי את שאר מנחות הטלוויזיה, הן רזות ואת לא, מה זו אומר?".
לסיום הסבירה: "אישה יקרה, אם אני יודעת שאני נאמנה לגוף שלי ומטפלת בו, אז אין בכלל רלבנטיות לאמירה כזו, כי אני חיה מתוך חירות את הבחירה שלי ולא מתוך השוואה לאחרות. אני שואלת אותך לכבוד סיום החג, מה יקרה אם תעצרי רגע ותשאלי את עצמך האם יש חלקים בתוכך שהם עבד למה שיחשבו ומה שיגידו? האם יש בך קולות שמבקשים להתבטא ואת לא נותנת להם את החירות שמגיעה להם? חלאס, לא בא לך להשתחרר כבר? חג שמח".
