משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות הכריזו על רפורמה מקיפה במיסוי הייטק. מעבר להצהרות על "הגברת הוודאות" ו"הסרת חסמים", עיון במסמכים הרשמיים שהגיעו לידינו חושף נתונים מפתיעים על מצב הענף ובעיקר צעדים דרמטיים שאמורים לשנות את כיוון זרימת הכסף, להשפיע על חברות רב-לאומיות ואפילו לגעת אישית בעובדים שחזרו מחו"ל.

אלו 5 הנקודות המעניינות והחשובות ביותר מההכרזה הזו:
1. המיקום המפתיע: ישראל היא האב ההייטק החמישי בעולם
לפני שצוללים למיסים, נתון אחד מהמצגת הרשמית ממקם את ישראל בקונטקסט העולמי: בשנת 2024, ישראל דורגה במקום החמישי בעולם בגיוסי הון לסטארטאפים. עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, דורגנו ממש מאחורי לונדון (11.9 מיליארד $) ובוסטון (11.1 מיליארד $), אך הרחק מאחורי ניו-יורק (19.4 מיליארד $) ועמק הסיליקון (87.4 מיליארד $). הדירוג הגבוה הזה מסביר מדוע המדינה רוצה "לבסס את ישראל כיעד אסטרטגי".

2. הסיבה לרפורמה: הגרף שמראה את ההאטה בגיוסים
אותה מצגת חושפת גם את הסיבה לדחיפות הרפורמה. הגרף המרכזי במצגת מראה את "העמידות והעוצמה" של ההייטק, אך גם את ההאטה הברורה. אחרי שנת שיא ב-2021 (עם 1,052 סבבי גיוס), שנת 2024 הראתה ירידה משמעותית ל-545 סבבים בלבד, עם גיוסים בסך 10.6 מיליארד דולר. המחצית הראשונה של 2025 ממשיכה במגמה עם 178 סבבים בלבד וגיוס של 7.2 מיליארד דולר. מספרים אלה הם כנראה הסיבה המרכזית לצורך "למשוך השקעות חדשות".

3. הבשורה למשקיעים: פטור כמעט מלא ממס למשקיעי חוץ
כדי להחזיר את הכסף הגדול לישראל, הרפורמה מציעה הטבות דרמטיות למשקיעים זרים:

פטור ממע"מ על "דמי הצלחה": אחת הסוגיות הכואבות לקרנות נפתרת. הרפורמה מעניקה פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות הון סיכון בישראל, הן להשקעות זרות והן לישראליות.

פטור ממס רווחי הון: גופי השקעה וחברות זרות שישקיעו ישירות (שלא דרך קרן) בחברות הייטק ייהנו מפטור ממס רווחי הון. הפטור הזה יינתן "ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל" - צעד אגרסיבי למשיכת השקעות.

4. הקריאה ל"יורדים": חוזרים מרילוקיישן? האופציות שלכם יקבלו "מסלול ירוק"
אחד המהלכים המעניינים ביותר נוגע ישירות לעובדים. המדינה רוצה לעודד חזרה מהירה של הייטקיסטים מרילוקיישן ומטפלת בבעיית מיסוי האופציות (תגמול הוני). הרפורמה תיצור "מסלול ירוק למעבר ממיסוי של תגמול הוני לפי סעיף 3ט למיסוי לפי סעיף 102 לפקודה". במקביל, מקודמת חקיקה שתגביר את הוודאות בקביעת תושבות מס, שתתבסס "על מספר ימי שהייה בארץ בלבד". מהלך זה לבדו צפוי להגביר דרמטית את הוודאות.

עוד ב-

ההייטק הישראלי הולך ונעלם? אלפי עובדים עושים רילוקיישן

לכתבה המלאה

5. ישראל מצטרפת ל"ליגה של הגדולות" (ומתכוננת למס חברות עולמי)
זה אולי נשמע טכני, אבל זה משמעותי: ישראל מאמצת רשמית את כללי Pillar 2 של ה-OECD. העולם עובר למס חברות גלובלי מינימלי, והרפורמה הזו בעצם מיישרת קו עם הסטנדרט העולמי. המטרה היא כפולה: גם לספק ודאות לחברות הענק הרב-לאומיות שפועלות כאן (כמו מרכזי המו"פ) וגם לבנות מנגנון תמריצים חדש שעדיין יהיה אטרקטיבי, אבל כזה שעומד בכללים הבינלאומיים. זהו צעד קריטי כדי שישראל תמשיך להיות "מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים".