יום האישה הבינלאומי 2025, שונה הפעם ביחס לקודמיו. המציאות הדינמית המשתנה בקצב מהיר באזורנו וההשלכות של האירועים הטראומטיים שעוברת ישראל נותנים אותותיהם גם בדוחות הרשמיים.

קחו לדוגמא את הדו"ח המיוחד של שירות התעסוקה ליום האישה הבינלאומי החושף כי במלחמת חרבות ברזל, מספר הנשים המשוועות לעבודה עלה ‏בהיקפים גדולים יותר ביחס לגברים. במילניום השלישי והמתקדם נדמה שהדרך לעולם מתוקן עודנה ארוכה. אלא שלצד תופעות אי שוויוניות שזועקות עוול, חוסר הוגנות ושוויון הזדמנויות, יש גם את הכוס המלאה והיא גדושה בדמויות נשיות שכובשות עמדות קדמיות במשק הישראלי ובתפקידי מפתח במוקדי העשייה.

בריאיון עם אביה מגן, מנכ"לית רשת מלונות פתאל לרגל יום האישה, היא מתרגמת את הנתונים המחמיאים לחיזוק הצד הנשי ברשת: "הדבר לא קורה כתוצאה ממדיניות העדפה מתקנת, אלא כי אנחנו בוחרים תמיד את האדם הנכון לתפקיד על פי כישוריו, ולא על פי מגדר, דת או גזע". על תקופת קליטת המפונים: "שינינו תפריטים לפי צרכי המשפחות, והבנו שגם בעלי החיים שלהם הם חלק מהמשפחה" ויש לה מסר לממשלה: "המלונאות הוכיחה שהיא משאב קריטי בעתות חירום – צריך לדעת איך לרתום את זה נכון". עוד היא אומרת כי: "הרשת הייתה הראשונה שפתחה את שעריה למפונים כבר ב-7 לאוקטובר בלילה".

כשהמסר הבא לממשלה נוגע ליום הסמלי הזה: "מעבר לכך שחובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידים בכירים מעוגנת בחוק, זה בדיוק המקום שבו המדינה צריכה להוות דוגמה ולשמש מנוע לשינוי". 

מדוע עדיין צריך לחגוג את היום הזה כשאנחנו רואים נשים פורצות דרך בדמותך במוקדי העשייה בישראל?
"הייתי רוצה שנגיע ליום שבו הצורך ב'קידום נשים' יהיה נחלת העבר, משום ששוויון מגדרי יהיה מובן מאליו. שהחברה תהיה הוגנת, צודקת ושוויונית, ושנשים יקודמו בזכות היכולות והכישורים שלהן – ללא תלות במגדר. למרות שבשנים האחרונות חל שינוי, אנחנו עדיין לא שם. כשאנחנו רואים שבממשלה הנוכחית יש מנכ"לית אחת בלבד מבין כל משרדי הממשלה, זו נורה אדומה. מעבר לכך שחובת הייצוג ההולם לנשים בתפקידים בכירים מעוגנת בחוק, זה בדיוק המקום שבו המדינה צריכה להוות דוגמה ולשמש מנוע לשינוי".

מה נחוץ לעשות על מנת לקדם שוויון? 
"אני מאמינה שהשינוי חייב לקרות בשלושה מישורים: האחד, מלמעלה – ביצירת מדיניות, חקיקה ומתן תמריצים לשוויון בתעסוקה; השני, בשטח – דרך נשים שמובילות, פורצות דרך ודואגות לפתוח את הדלת עבור אחרות; והשלישי מתוך הארגונים. ככל שנייצר יותר סביבות עבודה שתומכות בשוויון אמיתי ומעודדות נשים לפרוץ קדימה – כך לא נצטרך בעתיד יום מיוחד שיזכיר לנו את מה שאמור להיות מובן מאליו. כמנהלת, אני מקפידה להקדיש זמן לשיחות וליווי עם נשים שפונות אליי עם שאלות והתלבטויות מקצועיות, כי אני מאמינה שלכל אחת מאיתנו יש תפקיד בהובלת השינוי".

מה המסר שלך למשפחה ביום הזה ואיזה ערך חשוב לך להנחיל לדורות הבאים?
"כאימא לשתי בנות, אני יודעת שהכול מתחיל מהחינוך והמודל שאת מהווה עבורן. צריך לחנך בנות מגיל צעיר להעז, לשאוף רחוק, ללמוד, לחקור – ולא לחכות שדברים יקרו עבורן. להטמיע בהן ערכים של מצוינות והתפתחות מתמדת. בעולם של היום, אין מקצוע שהוא 'לנשים' או 'לגברים' – כל מי שתשאף ותתמיד, תוכל להגיע לכל מקום שתרצה."

עד כמה הנושא של קידום נשים, שוויון הזדמנויות מקבל ביטוי באג'נדה של פתאל ואיך זה מתורגם ברמת השטח?
"ברשת מלונות פתאל, שוויון הזדמנויות הוא לא סיסמה – הוא חלק בלתי נפרד מה-DNA הארגוני שלנו. למעלה מ-50% מההנהלה הבכירה שלנו מורכבת מנשים, ו-51% משדרת הניהול היא נשית – הדבר לא קורה כתוצאה ממדיניות העדפה מתקנת, אלא כי אנחנו בוחרים תמיד את האדם הנכון לתפקיד על פי כישוריו, ולא על פי מגדר, דת או גזע".

האם סבלת אי פעם מאפליה מגדרית?
"אני עצמי צמחתי מתוך הארגון, ואני גאה לומר שלאורך 23 שנותיי בחברה, מעולם לא חוויתי אפליה מגדרית. הרשת תמיד עודדה אותי להתפתח. ניהלתי עשרה מלונות באילת תוך כדי לימודי משפטים במרכז הארץ, גידלתי 3 ילדים – וזה לא היה פשוט. אבל זה אפשרי כשיש מערכת תומכת וסביבה שמעודדת נשים להתפתח, לצמוח ולשלב בין קריירה לחיים האישיים. אנחנו בפתאל מייצרים בפועל את הסביבה הזו – עם גמישות תעסוקתית שמאפשרת לנשים – ולמעשה לכל העובדים – לשלב בין קריירה לחיים האישיים. אצלנו יש אפשרות להתפתח, להתקדם ולצמוח מתוך החברה, ואנחנו משקיעים המון בהכשרות, ליווי אישי, ותוכניות עתודה ניהולית".

האם הצלחה ניהולית תלויה במגדר?
"אחד מאבני הדרך שהנחיל דוד פתאל מיום הקמת החברה הוא מתן הזדמנות תעסוקתית שווה לכל אדם. רשת פתאל היא חברה שמייצגת פסיפס אנושי מדהים – יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלויות – כולם נמדדים על פי היכולות שלהם בלבד. אני מאמינה שהצלחה ניהולית לא תלויה במגדר, אבל לחלוטין יש ערך מוסף לשיח ניהולי מגוון, שבו נשים מביאות זווית ניהולית אחרת, שחיונית לכל ארגון מצליח. אני גאה להוביל ארגון שמוכיח ששוויון הזדמנויות הוא לא רק ערך, אלא גם מנוע לצמיחה עסקית. כשמתמקדים בכישרון ולא במגדר – מצוינות צומחת בכל מקום."

הובלת את רשת מלונות פתאל בעשור האחרון על רקע שני משברים דרמטיים - מגפת הקורונה והמלחמה ולמרות זאת פתאל הציגה בקדנציה שלך את הרבעון החזק ביותר שלה. האם את אופטימית לגבי ההמשך אחרי הישג כזה בתקופת משבר גדולה?
"ענף המלונאות חווה לא מעט משברים, אך שני המשברים האחרונים – מגפת הקורונה והמלחמה שפרצה ב-7.10 – היו מהמשמעותיים ביותר שחווינו. במשבר הקורונה שהחל בשנת 2020, ענף המלונאות היה הראשון להיפגע. ביום אחד, בתי המלון התרוקנו מאורחים, וניצבנו מול האתגר הקשה ביותר שחווינו אי פעם. כידוע, משבר הקורונה היה עולמי ובבת אחת נסגרו כל 300 בתי המלון של רשת פתאל הבינלאומית – הן בישראל והן בחו"ל. בתקופה זו נדרשנו לקבל החלטות מהירות ואמיצות, לגבש אסטרטגיות ולחשוב תמיד צעד אחד קדימה תוך ייזום מהלכים מהירים ולקיחת אחריות בכל עת".

כשביקשו לגייס אתכם לטובת קליטת המפונים בצפון ובעצם להפוך רשת מלון מפוארת למרכז פליטים, האם מבחינה כלכלית, בדיעבד היתה זו הצעה משתלמת או כזו שהיית מוותרת עליה?     
"במלחמת חרבות ברזל שזהו המשבר השני הגדול מסוג שמדינת ישראל חוותה ואיתה ענף המלונאות, האתגר היה מסוג אחר – רשת של בתי מלון המיועדת לנופשים הפכה בתוך שעות למקלט  לאלפי מפונים. היה עלינו לנהל לא רק לוגיסטיקה מורכבת, אלא גם חוויית אירוח שלא נועדה למציאות כזו – בתי מלון שהפכו לכיתות לימוד, גני ילדים, מענה לקהילות שנוצרו במלון והתאמות נוספות ששברו כל פרדיגמה קודמת בעולם המלונאות. ראוי לציון בתקופה זו את המנהלים בחברה ואת כלל חברי הצוות שההצלחה שלנו בחברה בתקופה זו היא של כל מהם. האנשים שלנו הם אלה שהובילו את הרשת קדימה, עם מסירות, גמישות ויצירתיות אינסופית. הם הפנים של פתאל, והם אלה שהפכו את האתגרים להזדמנויות. בתוך כל זה, הוכחנו את חוסנה של הרשת. פתאל צמחה, התרחבה, התאימה את עצמה במהירות וביצעה מהלכים שיווקיים וניהוליים חכמים – וממשברים אלה הרשת לא רק התגברה אלא גם התחזקה".

עד כמה את אופטימית במציאות כפי שהיא היום?
"אני תמיד אומרת שאם אתה לא אופטימי, אין לך מה לחפש בענף התיירות, בטח ובטח במדינה שלנו, מבחינתי, האופטימיות היא כלי ניהולי לכל דבר. אני מסתכלת קדימה בביטחון מלא ויודעת שהשנים הבאות ימשיכו להיות שנים של צמיחה והתחדשות. הרי ההיסטוריה כבר הוכיחה לא פעם -אחרי משבר מגיע רנסנס".

כיצד את מסכמת את התקופה שבה קלטתם את המפונים ומה הלקח שלך לגבי התנהלות המדינה בתרחישים דומים בעתיד?
"המלחמה הפכה את חברי הצוות ממלונאים להרבה מעבר. ההתמודדות שלהם לא הייתה מול אורחים שהגיעו לנופש קצר אלא מול אנשים שעזבו את בתיהם בבהלה, בלי ודאות לגבי העתיד שלהם. הרשת הייתה הראשונה שפתחה את שעריה למפונים כבר ב-7 לאוקטובר בלילה, וכבר אז הבנו שמדובר בהרבה מעבר לאירוח – מדובר בלבנות עבורם שגרה חדשה על כל המשתמע מכך, בתוך חוסר הוודאות. למדנו תוך כדי תנועה – הקמנו כיתות לימוד לילדים, ארגנו אירועים אישיים וקהילתיים, שינינו תפריטים לפי צרכי המשפחות, והבנו שגם בעלי החיים שלהם הם חלק מהמשפחה. זה דרש מאיתנו גמישות מחשבתית, מהירות תגובה ואנושיות מעל הכול. אני יודעת שאלמלא חוסנה של החברה, אנשיה המעולים והתרבות הארגונית הקיימת ומושרשת בחברה, לא היינו מצליחים להיות בית עבור כל אותם 20,000 האורחים הקבועים ששהו במלונות הרשת בכל התקופה".

איך היתה האינטראקציה שלך מול המדינה?
"אני חושבת שבכל הנוגע להתנהלות המדינה, ראוי לציון האופן שבו פעל משרד התיירות בראשות שר התיירות עם התאחדות המלונות שמהר מאוד הבין שיש לדאוג לכל משפחות המפונים מהדרום ומהצפון ללינה ראויה לזמן ממושך. הייתה תחושה שלמגזר הציבורי כולל ענף התיירות, היה ברור מה צריך לעשות בעוד ההיערכות הממשלתית לא תמיד הייתה מסונכרנת ולקח לה יותר זמן בהערכה ובהבנה של המצב הן בהיבט התפעולי והן בהיבט הפיצוי. צריך שתהיה תוכנית מגירה מוכנה, עם מנגנוני סיוע מובנים מראש למי שנרתם למאמץ הלאומי".

עוד ב-

דווקא נשים מקטינות נשים יותר מגברים שחושבים פעמיים בהתייחסם לנשים

לכתבה המלאה

נוצר רושם שהמדינה מתקשה בלי גיוס והירתמות של גורמים עצמאים במצבים כאלה כדוגמת הרשת שאת עומדת בראשה, האם המדינה ערוכה לתרחישים כאלה כי לעתים נוצר הרושם שהבירוקרטיה מסורבלת מדי? 
"אנחנו תמיד נהיה שם עבור המדינה והאזרחים, אבל חייב להיות ברור שהמדינה שם גם עבורנו. זה לא עניין של טובה – זו מדיניות נכונה וצודקת. המלונאות הוכיחה שהיא משאב קריטי בעתות חירום – צריך לדעת איך לרתום את זה נכון".