שישה ימים לאחר תחילת מבצע 'עם כלביא' החליט מגיש קשת 12 ליאון רוזנברג לשבור שתיקה. אחרי שלא התייחס כלל למלחמה באיראן, המגיש שהחליט להעתיק את חייו לקפריסין עם משפחתו, בחר איך לא לבקש ממרחק של מאות קילומטרים את הממשלה בטיפול בסוגיית חילוץ התקועים בחו''ל.

בפוסט הנוקב ששיתף רוזנברג בפייסבוק שלו הוא כתב: ''הייתי 31 שעות בים. זה פרק הזמן הדרוש כדי להגיע מישראל לקפריסין ביאכטה בזמן מלחמה. הכל התחיל, כמו אצל כולם, בלילה שבין חמישי לשישי, נחתתי בישראל קצת אחרי חצות, כדי להשתתף בבוקר בכנס נדל"ן בתל אביב. החבר, שאירח אותי אצלו בדירה, הראה לי את החדר שהבן הבכור שלו פינה לכבודי, ופרש לישון. שעה וחצי אחר כך התעוררנו מההתרעה הקולנית פיקוד העורף, שעדכנה את כולנו בתקיפה הישראלית באיראן''.

הוא המשיך וסיפר כי: ''בשעות שבאו אחר כך, הספקתי למהר עם החבר לסופר הסמוך, לקנות מספיק אוכל שיחזיק אותו ואת המשפחה לשהות ממושכת בבית, משם עברתי לבת הדודה שלי, ואצלה עברתי לילה עם שלוש אזעקות שבו נדחסתי עם כל משפחתה לממד לא כל כך גדול. בשלב הזה הבנתי שאני לא יכול להמשיך לנדוד מבית לבית ולתפוס לאנשים מקום בממד. ושגם לי יש בית שאליו אני צריך לחזור. רק שהוא נמצא 162 מייל בכיוון צפון מערב,מעבר לים. מעולם לא הייתי איש של ים, אבל הפרקטיקה ניצחה את הפחד. חבר שלנו מלרנקה, שגם הוא כמוני, הגיע לישראל לצורכי עבודה ורצה לחזור הביתה, מצא לשנינו מקום על יאכטה''.

רוזנברג המשיך לספר: ''זה אולי נשמע אטרקטיבי, אבל, בואו, שיט תענוגות זה לא (אפילו שזה עלה ככה). בשבת סינג'רתי את אחותי שתקפיץ אותי בין ההתראות עד למרינה באשדוד, הספקתי עוד להצטייד בכדורים נגד בחילה, ומצאתי את עצמי על יאכטה קטנה שעליה, חוץ משני סקיפרים, היו גם שבעה ישראלים, שהחיבור המוזר ביניהם נראה לרגע כמו ליהוק לתוכנית ריאליטי. היתה שם אישה עם שתי הבנות הקטנות שלה, שגרות בקפריסין, ורצו לחזור לאבא שמחכה להן שם, ואיתן קרוב משפחה ישראלי שגם הוא גר בקפריסין. בחורה צעירה שניסתה להגיע לבודפשט כדי לצפות בחברה שלה, הג'ודוקא תמנע נלסון לוי, מתחרה באליפות העולם בג'ודו. ועוד איש תעשיות בטחוניות, שהבנו שיש לו איזשהו קשר לארוע המתגלגל אבל כל השאר לגביו נותר תחת עלטה של "עדיף לא לדעת".

כמו כן סיפר: ''לפני שהתרחקנו מהחוף שלחתי כמה הודעות למשפחה עם תחושה פנימית של "יש מצב שזו הודעתי האחרונה" ואז איבדתי קליטה סלולרית למשך 31 שעות, וצללתי לנתק מוחלט מהעולם. מוקף מים ואנשים שאת רובם אני לא מכיר בכלל. הדרך הארוכה בים הרגישה לעיתים כמו סרט אימה ולעיתים כמו דרמה קומית. בצד האימה ראינו במהלך ההפלגה שני מטחי טילים שנורו על ישראל, וזה היה מחזה אפוקליפטי ומבעית. והיה גם רגע אחד שבו חלפנו על פני סירה לא מזוהה, שלא נענתה לקריאות של הסקיפר שלנו בקשר, הוא רצה לבדוק האם הנוסעים שעליה זקוקים לעזרה, ואני ביני לבין עצמי תהיתי אם זה לא עלול להתגלות כטעות גורלית. מצד שני במהלך ההפלגה הסקיפרים החביבים שלנו דגו טונה שמנמנה, שאותה אכלנו לאחר מכן לארוחת ערב. ובין לבין היו הרבה שעות של בהיה באופק, תנומות קצרות וסמול טוק''.

היה חשוב לו גם להדגיש כי: ''כשהתקרבנו לחוף של לרנקה וחזרה הקליטה, פתחנו טלפונים והתעדכנו מיד במה שקרה בכל השעות שפספסנו. התמלאנו בגאווה על העליונות האוירית שחיל האויר השיג בשמי איראן, ומצד שני ראינו את תמונות ההרס שיצרו הטילים שפגעו בישראל. אחד הנוסעים גם קיבל הודעה מצערת שאבא שלו נפטר במהלך ההפלגה, והחברה של הג'ודוקא גילתה שהיא פספסה את הקרב שבו תמנע הפסידה למתמודדת הרבה פחות איכותית ממנה. על החוף, במרינה הפסטורלית של לרנקה פגשנו את תמונת המראה שלנו - עשרות ישראלים שמחפשים סירה שתיקח אותם בחזרה לישראל. זה הזמן לעדכן את מירי רגב, שעל אף ההמלצה שלה, נדמה לי שרוב הישראלים שתקועים כרגע בלרנקה מתקשים להינות מהמצב. במבט מהצד זה עשוי להיראות כאילו הם יושבים בלוקיישן חלומי, בחוף פסטורלי או במסעדה חמודה, אבל בפועל מדובר באלפי ישראלים, שרוצים לחזור למשפחה שלהם. חלקם הורים שיצאו לסופש, השאירו את הילדים אצל סבא וסבתא. ולחלקם נגמר הכסף לממן מלון לימים הבאים''.

לסיום כתב רוזנברג על התחושות שלו מהימים האחרונים: ''כל הישראלים שפגשתי בלרנקה בימים האחרונים חולקים נפש חצויה בין גאווה גדולה בצבא שלנו, לבין דאגה עצומה למשפחות בארץ, והלב יורד למקלט בכל פעם שהאפליקציה מתריעה על עוד אזעקה. לכל הישראלים שמתכננים להגיע ללרנקה כיעד ביניים בחזרה לישראל - קחו בחשבון שהעיר בתפוסה מלאה. הקהילה הישראלית בלרנקה עושה הכל כדי לתת לישראלים, שנמצאים כאן, חוויה של בית. ובית חב"ד עובד מסביב לשעון. בהתחלה גם אני עוד הצלחתי לעזור לישראלים למצוא כאן מקום לינה, אבל מודה שבשלב הזה כבר מיציתי את כל הקשרים שלי''.

עוד ב-

ליאון רוזנברג חושף את האמת: ''לצורך רילוקיישן עתידי''

לכתבה המלאה

''ולסיום, אני יודע שלמי שנמצא עכשיו בישראל, בסיטואציה מלחיצה ומסכנת חיים, הרצון של הישראלים הנמצאים בחו"ל לחזור הביתה כמה שיותר מהר, או של אלה שצריכים לצאת מהארץ, עשוי להראות כטרדה זניחה ביותר. ובכל זאת נסו לשים את עצמכם במקום הזה ולדמיין כמה זה קשה להיות רחוק מהמשפחה ברגעים המלחיצים האלה. ואני בעיקר מקווה שממשלת ישראל, תדע לפחות הפעם, לטפל בנושא באופן יותר יעיל מבעבר, ואולי אפילו לגלות קצת אמפתיה''.