בשורה ליותר ממיליון וחצי ישראלים: מסיבות העיתונאים יונגשו
ועדת העבודה והרווחה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק המחייבת שפת סימנים בהצהרות לתקשורת של בכירים בישראל ובמסיבות עיתונאים. ח"כ פינטו: "דובר בכל אזרח חמישי במדינה"
ועדת העבודה והרווחה אישרה אמש (שני) לקריאה ראשונה את הצעת החוק המחייבת שפת סימנים בהצהרות לתקשורת של בכירים בישראל ובמסיבות עיתונאים. להצעת החוק, שיזמה ח"כ שירלי פינטו-קדוש (ימינה), הצטרפו 64 חברי כנסת מסיעות שונות.
לדעת פינטו-קדוש, ההיצע הנרחב של חברי הכנסת החתומים על החוק - הוא אמירה ברורה לנחיצותו, "המטרה להנגיש בפני כלל הציבור מידע חשוב ודחוף, בזמן אמת ובחשיפה מקסימלית, ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות וקשישים". היא שיבחה את שיתוף הפעולה עם שר התקשורת ועמותת "נגישות ישראל", והדגישה את מגפת הקורונה ומסיבות העיתונאים הרבות שנלוו לה – כזרז להצעה. היא סיפרה כי ההצעה המקורית הייתה רחבה יותר – וצומצמה בעקבות מו"מ עם משרדי הממשלה. בחוק החדש תהיה חובה על כלי התקשורת להראות את המתורגמן עם הדובר באותה חלונית (=פריים). החוק חל בשלב זה רק על התאגיד.
ענבל אבנון, יועצת שר התקשורת, סיפרה על הכנת חוק שידורים נרחב שיעסוק גם בהנגשה, נועם שרלו, רכז תקשורת באגף התקציבים, הציע להגדיר מתרגם לשפת הסימנים כבעל ניסיון של עשר שנים בתחום, גל ג'ולייט-מיסס מעמותת מלאח, השיבה כי הצעה זו מגבילה וגורעת רבים ממאגר המתרגמים, עו"ד עליזה רוזנס מעמותת נגישות-ישראל הציגה את הבעייתיות בבועת התרגום בטלוויזיה שאיננה מספקת בגלל קוטנה, עו"ד הדס קדמון מנציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, הציעה לחייב בכתוביות את כל שידורי הטלוויזיה, עו"ד אלעד כהן, נציג "קשת" ו"רשת", ציין את הצורך להגדיר מהי "הודעה מתפרצת".
על פי הצעת החוק, בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות וכמיליון קשישים עם מוגבלויות פיזיות, בראייה, בשמיעה, בשפה, בתקשורת, או מוגבלויות קוגניטיביות ואי-יכולת לקרוא. לטענתה, מדובר בכל אזרח חמישי במדינה ולכן הוא זכאי להתאמות נגישות של המידע הנמסר בהודעות והצהרות רשמיות וכן במצבי חירום. בין אלו – כתוביות לכבדי שמיעה, שפת סימנים לחירשים, תיאור קולי לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתאימה שפה פשוטה.
הצעת החוק מבקשת להכליל בהגדרה "הודעת חירום" כל הודעה, מסיבת עיתונאים או הצהרה לתקשורת בנושאים משמעותיים לציבור. עוד יקבע כי בהודעות חירום אלה יוצב המתורגמן המוסמך לשפת סימנים לצד הדובר שמצולם באותו פריים ובגודל זהה כאשר במהלך שידורן, הכתוביות תהינה תמיד גלויות.
בנוסף, מוצע כי מיד לאחר סיום מסיבת העיתונאים או ההצהרה ולא יאוחר משעתיים לאחריה, יערוך הגורם האחראי סרטון נגיש ללקויי ראייה ועיוורים וסרטון עם פס קול חדש בשפה פשוטה שמותאם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.
חה״כ שירלי פינטו סיכמה את הדיון: "בישראל ישנם כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות וכמיליון קשישים עם מוגבלויות פיזיות, בראייה, בשמיעה, בשפה, בתקשורת, או מוגבלויות קוגניטיביות ואי-יכולת לקרוא. מדובר בכל אזרח חמישי במדינה ולכן הוא זכאי להתאמות נגישות של המידע הנמסר בהודעות והצהרות רשמיות וכן במצבי חירום. בין אלו – כתוביות לכבדי שמיעה, שפת סימנים לחירשים, תיאור קולי לעיוורים ולאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתאימה שפה פשוטה. אני רוצה להודות לעמותת ׳נגישות ישראל׳, שמעבר להיותם שותפים לדרך, הם היו חלק אינטגרלי ומהותי בניסוח תיקון הצעת החוק הקרדינלית הזאת וכמובן, תודה לועדה הזאת, בראשותה של חברתי, חה״כ אפרת רייטן על התמיכה והרצון לקדם את הצעת החוק.״
